|
|
صفحة: 49
ד . חזון אחרית הימים הוא נבואתו של הנביא ישעיה על עתיד ציון וירושלים . הנביא מבטיח כי מציון ודבר ה ' . ה . הנביא ישעיה ניבא ( ראה לעתיד ) ש כּ ל העמים יחיו זה עם זה בשלום , לא ישא גוי אל גוי ולא . מחסן מילים : ובזקנינו חרב תצא תורה שנים שנים זרע וֹ ( בניו ובני בניו ) ילמדו עוד מלחמה כנען מירושלים . 3 מיינו את הפעלים שבתרגיל 1 לשתי קבוצות : פסוקים המנוסחים בזמן עבר , ופסוקים המנוסחים בזמן עתיד . דוגמה : עבר עתיד ברא ישושום . 4 במשפט " כי מציון תצא תורה " המילה ' תצא ' היא הפועל והמילה ' תורה ' – היא שם העצם המציין את עושה הפעולה ( המשתתף ) . העתיקו את הפעלים ואת שמות העצם המציינים את עושה הפעולה מתרגיל 1 ב , ג , ז . . 5 לפניכם הפעלים שבמשפטים א , ד , ה , ח בתרגיל . 1 בצד פעלים אלה אין שמות עצם נפרדים המציינים את עושה הפעולה ( את המשתתף בפעולה ) אבל ברור מיהו עושה הפעולה . כתבו מיהו עושה הפעולה בכל פועל ( אני , אתה , אנחנו ) . הפועל א תּ ן תאכל ישבנו בכינו נלך עושה הפעולה ( המשתתף ) אנחנו לפועל מחוברות מוספיות . מוספיות אלה מציינות את עושה הפעולה . לדוגמה : בפועל ' א תּ ן ' המוספית א ' מציינת את ' אני ' ; בפועל ' תאכל ' המוספית ת ' מציינת את ' אתה ' ; בפועל ' בכינו ' המוספית ' נו ' מציינת את ' אנחנו ' . המילים או המוספיות המציינות את עושה הפעולה נקראות כינויי גוף . יש כינויי גוף חב וּ רים כגון : ראינ וּ , יאכל , ויש כינויי גוף פּ ר וּ דים , כגון : אני , את , הם .
|
|