|
|
صفحة: 153
פעילות 5 בשלושה בתים בשיר – הראשון , השלישי והרביעי – החריזה מסתיימת בעיצור , ' מ ' צליל רך ומתמשך המתקשר לנמנום , לתרדמה , לשלווה . שלושת הבתים הללו אכן עוסקים בלילה , בשעת השינה , והצליליות מרככת ומעדנת את האווירה בהתאם . הבית השני עוסק בעניין אחר - יש בו אווירה של אסון מתקרב , חרדה ודאגה , והחריזה מסתיימת בעיצור שונה . פעילות 7 שני גורמים מלמדים על כך שהשיר מתאים להיות שיר ערש : המצוקה של הטלה ההולך לאיבוד נפתרת כשהוא חוזר לחיק אמו ונרדם בדיר ; וגם נוכחותו של " הנביא הגלעדי" הנוסכת בישנים ביטחון שיש מי שמשגיח עליהם בשעות החשיכה , גם כשעיניהם ועיני הוריהם עצומות . קטעים מתוך הספר " לעזוב בית " מאת יונה טפר ( מתוך הפרק " אני רוצה את אבא שלי "( ספרה של יונה טפר עוסק בפרשת פינויים של ילדי קיבוץ מקיבוץ דפנה בזמן מלחמת העצמאות . הקיבוץ סבל מהתקפות חוזרות ונשנות שאף גבו חיי אדם , והוחלט להעביר את הילדים ואת המבוגרים שטיפלו בהם למקום בטוח בחיפה . הקטעים שנבחרו ממקדים את תשומת הלב בשיחה שהתקיימה בין הילדה גלילה לאביה שהגיע לביקור במעון הזמני בחיפה . השיחה התחילה מתיאור חוויותיה של גלילה בחיפה ומאזכור הרכוש הנטוש שהשאירו ערביי חיפה מאחוריהם כשעזבו את העיר . האב קולט מיד את העוולה , מתגבר על כעסו ומפתח עם בתו שיחה ערכיתמוסרית . פעילות 3 סעיף ב – גלילה הצדיקה את עצמה בעזרת טיעונים הנובעים מתחושה כללית של עליונות , שמתבססת על אי-ידיעה או על עמדות ששמעה ממבוגרים סביבה , ומתוך זלזול בצד הנפגע ובזכויותיו : " אנחנו לא לוקחים חפצים , רק דברים שאף אחד לא צריך " ... " זה רכוש נטוש . הערבים כבר לא יחזרו הנה , אבא " ... " ואם אנחנו לא ניקח , מישהו אחר ייקח " ... ... " לקחתי רק צעצועים שמישהו זרק למרתף , " התקוממתי , " אף אחד לא צריך אותם " . " אבל כולם לוקחים " ... " אבל אתה אמרת שזאת הארץ שלנו " , התעקשתי , " אז אם היא שלנו מותר לנו לעשות פה מה שאנחנו רוצים " . אביה של גלילה נצמד לחוקים המוסריים המבטיחים את זכויות האדם : " מי נתן לכם רשות לקחת רכוש של אחרים " ? " לא חשוב אם מישהו צריך או לא צריך " , התעקש אבא , " בעיניי חשוב שלא תיקחי דברים ששייכים למישהו אחר " . " אבל דבר זה אינו משנה את העובדה שלקחתם רכוש ששייך למישהו חרא . הרי אינכם רעבים ולא חסר לכם כלום . מה שעשיתם זה כניעה לחמדנות " .
|
|