|
|
صفحة: 22
בפרקי הלשון בספר נקודת המוצא היא דקדוק הלשון העברית , והכיו וּ ן הוא מהלשון אל הטקסט . לימוד הלשון , הסגנון והכתיבה נעשה בספר זה בשלושה מישורים . א . המישור הלשוני-דקדוקי : טיפול במבנה , בדרכי הנטייה ובמשמעות של היסודות הלשוניים , כגון פעלים , שמות עצם , שמות תואר , תוארי פועל , צירופים , ותרגולם בהקשר המידי של משפט או קטעי טקסט קטנים . ב . מישור הטקסט כמייצג סוגה בתרבות . תפקודם של היסודות הלשוניים שנבחרו ללימוד נבדק בטקסטים מסוגות נבחרות , כגון טקסטים ספרותיים מסוגים שונים , ידיעות עיתונאיות , כתבות , מודעות פרסומת ועוד . נבדק הקשר בין תפקידי הסוגה בהקשר החברתי לבין מקומו והתנהגותו של היסוד הלשוני הנלמד . לדוגמה , הפועל נלמד לא רק כצורה דקדוקית בעלת נטיות שונות ( בבניינים , בזמנים דקדוקיים ובגופים שונים , ( אלא כחלק דיבור מרכזי בידיעות עיתונאיות , בטקסט ספרותי עלילתי , בהוראות , ועוד . בכל אלה נלמדים דרך התנהגותו ואופן תפוצתו . שם העצם ושם התואר , לעומת זאת , מרכזיים בקטעי תיאור , במודעות פרסומת ובסוגי שיח נוספים שיילמדו בשאר ספרי הסדרה . מה שנלמד במישור הלשוני-דקדוקי מנוצל ללימוד במישור זה . כאן הטיפול בלשון אינו רק צורני-דקדוקי , אלא גם פונקציונלי . ג . הכרת מאפיינים בולטים של הסוגה הנדונה – תפקידה התקשורתי ( כגון מסירת מידע , או ניסיון שכנוע הנמען , או הבעת עמדה אישית ורגש , או הנאה אסתטית ועוד ) ומאפייני התוכן והסגנון שלה . סוגי השיח נלמדים גם כמטרה לעצמה , ולא רק לצורך ההתמקדות ביסודות הלשוניים הנלמדים בכל כיתה . במהלך הלימוד בכיתות בית הספר היסודי יילמדו בהדרגה סוגות שונות , לפי יכולת הקליטה ודרגת המעורבות החברתית-תרבותית של ילדים משכבות גיל שונות . לדוגמה : התלמידים לומדים מהי ידיעה עיתונאית – מה תפקידה בחברתנו , אילו סוגי תכנים נמסרים בה , ואילו אמצעים לשוניים סגנוניים מאפיינים אותה . התלמידים לומדים על אפשרויות בחירה סגנוניות בלשונם , תוך התחשבות בנסיבות התקשורת ובפונקציות שלה . העיסוק בחדשות אקטואליה עשוי להרחיב את הידע הלשוני-תקשורתי של התלמידים ולהעמיק את מעורבותם בעולם הסובב אותם , ובכך להכין אותם לתפקודיהם כאזרחים במדינה דמוקרטית . דוגמה נוספת : התלמידים לומדים על תפקידיה ומקומה של הפרסומת המסחרית בימינו . הם לומדים לבחון את המאפיינים הלשוניים של הפרסומת בזיקתם לגורמים חברתיים-תרבותיים-כלכליים , ורוכשים תוך כדי לימוד יכולת קליטה ביקורתית של טקסטים של שכנוע . ניתן לציין מישור נוסף שהספר " עולה" אליו – המישור המטא-לשוני , כלומר לימוד מ וּ דע ומכ וּ ון על תכונות הלשון עצמה ועל הדרכים שבהן היא מסמנת מציאות . אומנם כל לימוד לשון הוא מטבעו מטא-לשוני , אך בשיטתנו נקראים התלמידים שוב ושוב לבדוק אופציות סגנוניות – לבחון אפשרויות אלטרנטיביות לסימון המציאות וסגנונות שונים המתמסדים בסוגי שיח בתרבות .
|
|