|
|
صفحة: 203
אפשר להציג על הלוח ארבעה-חמישה שמות של פרקים בספר ולשוחח על מה שצפוי בעלילה . יהיה מעניין להשוות את ההשערות לתוכן הספר . במהלך הקריאה אפשר לערוך רשימת דמויות , ולרשום את אפיוניהן ואת ההקשרים שבהם הן מופיעות בהדרגה תוך כדי קריאה ; רישום כזה מסייע לתלמידים לזכור את מהלכי הדמויות ולעקוב אחר התפתחויות וקשרים בעלילה . אחרי קריאת הספר הצעות לפעילויות בתחום הרגשי-התנהגותי , ובתחום הערכי-מוסרי במהלך הסיפור , בסוף פרק או בסוף הסיפור כדאי להעלות לשיחה נושאים הנוגעים לחייהם , להתנהגותם ולאופיים של הגיבורים ולסיטואציות משפחתיות-חברתיות בסיפור . למשל : מה מעניין / מרגיז / מפתיע / יוצא דופן בסיפור זה ? איזה פרק אפשר להוסיף לסיפור – במהלכו או בסופו ? אילו גילויים של הומור יש בסיפור ? מה אנחנו חושבים על ההרגשה , על ההתנהגות , ועל המעשים של גיבורי הסיפור ? מה היינו עושים אילו כל זה קרה לנו ? מה אנחנו חושבים על הוריהם של הילדים / על אחיהם / על החברים שלהם ? מה בחיים שלנו דומה לחיים של הילדים בסיפור ? מה כדאי לילדים האלה לעשות כדי להרגיש טוב יותר ? מה אנחנו עושים כשיש לנו בעיה כזאת ? אפשר להציע לילדים משפטים כמו : " אילו הייתי במקומו / במקומה , הייתי , " ... " חבל שזה קרה , כי , " ... " כעסתי כש , " ... " אהבתי את הקטע שבו " ... ולבקש מהם להמשיך במילותיהם . כדאי להתעכב במקום שיש בו דילמה מוסרית-ערכית-חברתית , לבדוק מה אנחנו חושבים על המצב המיוחד , להשליך על חיינו שלנו ולשער איך היינו מגיבים . נחמד להכין " מסיבת פרידה" לספר שסיפרנו בהמשכים . נעלה יחד רעיונות כמו חידון מי-מתי-מהלמה-כמה , נמחיז קטע אהוב , נציע פרק נוסף , זה שאחרי האחרון , ושמו – " ומה קרה להם מאז . " ? ואם הספר עובד לסרט ראוי – נצפה בו יחד ! דוגמאות לפעילויות בתחום האורייני אפשר להתייחס בכיתה להבחנות בין דמיוני לריאליסטי , לשדה הסמנטי שבו נטוע הסיפור , למשל סיפור על הפלגה בים , סיפור על הרפתקה ביער וכו . ' אפשר גם ליצור משחק רביעיות ( לכל דמות בסיפור ארבע תכונות או ארבעה ביטויים אופייניים . ( איורים – לא רק לקישוט ! כדאי לכוון את הילדים להתבוננות באיורים המלווים את הסיפור , ולשוחח על עיצוב הדמויות ועל ייצוג האירועים . למה המאייר בחר באיור מסוים לפרק מסוים ? מה מוסיף האיור על מה שכתוב בטקסט ? מה לא הצליח המאייר להראות באיור ?
|
|