פרקי הספר לכיתה ד: העמקה ותוספות

صفحة: 158

השתיקה הייתה אחד המאפיינים של הניצולים , ורבים מהם החלו לשתף את בני משפחותיהם רק עשרות שנים אחרי השואה . פעילות 2 המילים של אריק " ולא כל כך האמנתי לו" לא רק מבטאות את הדיבור הנאיבי של ילד . בעבודה עם תלמידים מתקדמים כדאי להסביר שהמילים האלה משקפות את האווירה ששררה ביישוב היהודי בארץ ובמדינות אחרות עם תחילת ההשמדה . אנשים התקשו להאמין שדברים איומים כאלה אכן מתרחשים במדינה שהוציאה מתוכה אנשי רוח , מדענים ויוצרים מהוללים והתהדרה בכך שנחשבה מתקדמת , נאורה ותרבותית . פעילות 3 מני , המספר לחברו מה ששמע מהוריו על השואה , משתמש באוצר מילים רלוונטי : " גדר חשמלית , " " מחנה , " " נאצים , " " כלבים , " " רובים , " " גרמנים , " " היטלר , " " גזע נחות , " " גזע עליון , " " הימלר , " " מנגלה , " " אייכמן , " " רכבות משא , " "שוטים , " "שלדים , " " מחנות השמדה , " " שישה מיליון יהודים . " סביר להניח שהתלמידים שמעו במהלך השנים מילים כאלה ודומות להן , וייתכן מאוד שרבים מהילדים אינם יודעים בדיוק מה משמעות חלק מהן . כדאי להציף את המילים , את השמות ואת והמושגים בשיחה , לסלק את העמימות , לספק לילדים את ההסברים וליצור שפה משותפת , מדויקת ובהירה . פעילות 5 הקטעים שהשאלה מפנה אליהם מאופיינים במבנה תחבירי יוצא דופן - משפט מאוחה מרובה איברים וארוך מאוד , שיש בו שימוש עודף ב-ו' החיבור . כתיבה כזו מייצגת לשון ריגושית . בהמשך דבריו מני עובר במהירות למשפטים קצרים , כשכל אחד מהם מכיל אמירה קשה , החלטית , הראויה להפנמה ולתשומת לב , ובקריאה בקול של הטקסט הנקודות הצפופות אכן מכתיבות הפסקה אחרי כל משפט כזה . פעילות 6 סעיף א וסעיף ב של השאלה נוגעים שניהם בזיכרון השואה , והם למעשה שני צדיו של אותו מטבע : שעיף א נוגע בזיכרון האישי-משפחתי , וסעיף ב נוגע בזיכרון הקולקטיבי . כשדנים בסעיף א כדאי להימנע משיפוטיות , ולהוביל את הילדים לקבלה ולהבנה של החלטות הניצולים . פעילות 7 בכרזה החותמת את הפרק נראית צלליתו של אדם מבוגר , כפוף , ראשו שקוע בין כתפיו , נשען על מקל , הצועד קדימה ברחבה ריקה וגבו אל המתבונן . מאחוריו ארבעה צללים שחורים של דמויות לא לגמרי ברורות , אולי שני ילדים ושני מבוגרים . הכרזה הופקה לציון יום השואה תשע"ב , והיא מזכירה לכולנו שגם לאחר עשרות שנים מאז מלחמת העולם השנייה , מי שחוו את מוראות השואה נושאים עדיין בלבם את זכר הימים הקשים ההם ואת זכר יקיריהם שאבדו . יתרה מזו , השורדים הם היום אנשים זקנים , הסובלים ממילא מקשיי הזקנה , וזיכרונות העבר אינם נעשים נוחים יותר עם השנים . הכול נעשה קשה יותר . עבורם – הצללים לא זו בלבד שאינם נעלמים ואינם מרפים , אלא ככל שהניצולים מזדקנים מתעצמים הגעגועים ותחושת הבדידות .

السابق  |  التالي