|
|
صفحة: 146
" ויקצף המלך מאד וחמתו בערה בו" | נורית אלרואי מילים רבות מאוד יש בעברית לכעס , מהעברית של התנ"ך ועד העברית של ימינו . אנחנו מתרגזים , כועסים , זועמים וזועפים , ובלשון העגה ( סלנג ) מתפוצצים מכעס , והפי וּ זים שלנו קופצים . בתנ"ך יש מילים רבות לכעס : אף , חר וֹ ן , חמה , זעם , זעף , עברה , קצף ועוד . כמו שאנחנו כועסים לא פעם , גם בתקופת התנ"ך כעסו . למשל , פרעה מלך מצרים : שר המשקים ושר האופים חטאו לו , " ויקצף פרעה" ( בראשית מ , ב . ( מדוע " קצף" משמעו "כּ עס ? " כנראה כי כשמישהו כועס מאוד מאוד יוצא קצף מפיו . בתנ"ך לא רק בני אדם כעסו , גם אלוהים כעס . למעשה , כעס היה תכונה בולטת אצל האלים בכל הדתות העתיקות , אבל הם פגעו גם ברעים וגם בטובים , ואילו האלוהים שבתנ"ך זעם רק על הרעים והעניש רק אותם . כשכועסים אומרים בלשון העגה ש"מתחממים" ואפילו " רותחים , " רותחים מזעם , ו"אל תדליק אותי" משמעו היום " אל תרגיז אותי . " גם בתנ"ך כעס קשור באש . לירמיהו הנביא אלוהים אומר : " כי-אש קדחתם באפי" ( ירמיהו יז , ד . ( לקדוח משמעו להבעיר , להדליק . לח וּ לדה הנביאה אלוהים אומר : " ונצתה חמתי במקום הזה , ולא תכבה" ( מלכים ב , כב . ( הכעס ניצת , נדלק כמו אש . גם המילה " חמה" קשורה לעתים באש , בבעירה . אחשוורוש ציווה על ושתי לבוא למשתה שהוא עשה , אבל היא סירבה לבוא והמלך רתח מכעס - " ויקצף המלך מאד וחמתו בערה בו" ( אסתר א , יב . ( לאחר שקיבל א לֹ והים את מנחתו של הבל ודחה את מנחתו של קין הוא שאל את קין : " למה חרה לך" ( בראשית ד , ו . ( משמעות המילה " ח וֹ רה" היא " בוער , " חם , ולכן גם כועס . לעתים קרובות אל המילה הזאת מצטרפת המילה " אף : " כשירדו בני יעקב למצרים לבקש אוכל פנה יהודה אל יוסף בלי לדעת שהוא אחיו ואמר : " ידבר-נאעבדךדברבאזני אדני ואל-יחר אפך בעבדך" ( בראשית מד , יח . ( מן הביטוי הזה נוצרו גם " חר וֹ ן אף" ו"חרי אף . " איך קשור הכעס לאף ? פרשנים מסבירים שכאשר אדם כועס מאוד הוא נושף בכוח באפו , ואפו מאדים ; לעתים הוא גם משמיע " נחירות" של כעס , כאילו הכעס יוצא דרך האף שלו . הקשר בין כעס לאף חזק עד מילים שונות לכעס . 1 קראו את הכתבה שלפניכם וחשבו על הקשר שבין כעס לחום , לאש .
|
|