|
|
صفحة: 124
חזקה גזרת המל ךְ על נתיניו . נטל וּ הזקנים והזקנ וֹ ת את מקל-הנד וּ דים , נפרד וּ 15 בּ דמע וֹ ת מ בּ ני מ שׁפּ חתם ויצא וּ לגל וּ ת בּ ארץ נכר . בּ צאת המל ךְ לרח וֹ ב וֹ ת העיר רא וּ עיניו מעתה א ךְ צעירים וּ צעיר וֹ ת ונדמה היה ל וֹ כּ י סרה מעליו אימת הזקנה . וּ באחד ה כּ פרים בּ א וֹ ת הּ ממלכה גר וּ א כּ ר צעיר ואביו הזקן . אהב העלם את אביו אהבה עזה וּ כ שׁ יצאה גזרת הגר וּשׁ מלפני המל ךְ סרב למלא הּ . הקים לאביו בּ קתה קטנה ונ וֹ חה בּ לב היער , וּ מדי לילה , בּ חס וּ ת הח שׁ כה , היה בּ א אליו לבקר וֹ , 20 להביא ל וֹ מאכל וּ מ שׁ קה וּ ל שׂוֹ חח עמ וֹ , ואי שׁ לֹ א ידע דבר . ולמל ךְ בּ ת יחידה , יפהפיה , בּ בת-עינ וֹ . כּשׁ הגיעה לפרק הּ , בּ א וּ נסיכים ור וֹ זנים ר בּ ים לבק שׁ את יד הּ . החליט המל ךְ - אף פּ רסם זאת בּ פי כּ ר וֹ ז בּ רחבי הממלכה - כּ י יתן את בּ ת וֹ רק לא וֹ ת וֹ צעיר שׁ יצליח לצ לֹ ל אל ה בּ רכה המלכ וּ תית שׁבּ חצר וֹ ול שׁ ל וֹ ת כּ ד-זהב המנח על קרקעית הּ . א ךְ תנאי חמ וּ ר התנה : כּ ל צעיר שׁ ינסה 25 לצ לֹ ל ל בּ רכה ויצא בּ ידים ריק וֹ ת - י שׁ ל ךְ ל כּ לא לכל ימי חייו . הס כּ נה לֹ א הרתיעה את המחזרים הנ וֹ עזים , שׁשׁ מע יפי הּ שׁ ל הנסיכה הגיע לאזניהם . מדי י וֹ ם התיצב וּ בּ חצר המל ךְ צעירים עזי-נפ שׁ , קפצ וּ אל ה בּ רכה - וה שׁ לכ וּ ל כּ לא . אי שׁ מהם לֹ א הצליח להעל וֹ ת את כּ ד-הזהב . ה שׁ מ וּ עה ע שׂ תה ל הּ כּ נפים , ואף אל ה כּ פרים הנדחים הגיעה . 30 " גם אני ר וֹ צה לנס וֹ ת את מזלי , " אמר הא כּ ר הצעיר לאביו שׁ עה שׁבּ קר אצל וֹ בּבּ קתה בּ יער . נסה הזקן להניא את בּ נ וֹ מן המע שׂ ה , שׁכּ ל בּ איו לֹ א י שׁוּ ב וּ ן , א ךְ העלם היה נח וּשׁ בּ דעת וֹ . " ואף-על- פּ י-כן - אל ךְ , " אמר . 35 הרהר האב שׁ עה קלה וּ לבס וֹ ף אמר : "אם החלטת - ל ךְ . א ךְ , בּ ק שׁ ה לי אלי ךָ : אל נא תנסה את כּוֹ ח ךָ מיד , בּ י וֹ ם הרא שׁוֹ ן . בּוֹ א אל חצר הארמ וֹ ן והת בּוֹ נן בּ כל א שׁ ר יקרה בּשׁ בע עינים - ואחר ת שׁוּ ב וּ תס פּ ר לי . " לב שׁ הצעיר את בּ גדיו היפים והל ךְ אל חצר הארמ וֹ ן . על שׂ פת ה בּ רכה , בּ צל עץ גב וֹ ה וענף , על כּ סא זהב , י שׁ ב המל ךְ , וּ ליד וֹ בּ ת וֹ , שׁ יפי הּ עלה על כּ ל א שׁ ר ס פּ ר 40 על א וֹ ד וֹ תיה . א ךְ ראה העלם את פּ ניה , נק שׁ ר בּ ה לאהבה , אם כּ י תמה בּ ל בּוֹ על שׁוּ ם מה נתנה הס כּ מת הּ לתחר וּ ת כּ ה אכזרית . כּשׁ אהיה בּ על הּ - ח שׁ ב בּ ל בּוֹ -
|
|