|
|
صفحة: 62
הוא נזכר שליד המשאבה אפשר תמיד למצוא חברה . נערים ונערות לבנים , מ וּ לטים וכושים 25 מחכים שם תמיד לתורם , נחים , מחליפים ביניהם צעצועים , מתקוטטים , מתכתשים ומשתעשעים . והוא נזכר שלמרות קרבתה של המשאבה - מאה וחמישים מטרים מהבית בסך הכול ג' - ים לעולם לא חוזר משם עם דלי מים לפני שעברה שעה 30 לפחות , וגם אז מישהו צריך ללכת לקרוא לו בדרך כלל . תום אמר : " תשמע , ג'ים , אני יביא את המים בּ מקומך אם אתה תסייד קצת " . יםג' הניד את ראשו ואמר : 35 " לא יכול , מאסטר תום . הגיברת , היא אמרה לי שאני ילך להביא מים ולא יתחיל לקשקש עם אף אחד . היא אמרה לי שמאסטר תום בטח יבקש אותי לסייד , וזה למה שהיא אמרה לי ללכת ליתעסק בדברים שלי - היאו כבר מטפלת בסיוד " . 40 " לא חשוב מה היא אמרה , ג'ים . היא תמיד מדברת ככה . תן לי את הדלי , ותוך דקה אני חוזר . היא לא תדע בכלל " . " לא , לא יכול , מאסטר תום . הגיברת היא תולשת לי ת'ראש . זה בטוח " . 45 " היא ?! היא אף פעם לא מחטיפה לאף אחד - דופקת עם האצבעון שלה על הראש - ולמי זה מזיז , הייתי רוצה לדעת , היא מדברת המון , אבל דיבורים זה לא כואב - זאת אומרת כל זמן שהיא לא בוכה . ג'ים , אני ייתן לך ג וּ לה . גולה חרסינית " ! ג' 50 ים התחיל להסס . " חרסינית , ים'ג ! אחת שהיא ממש וֹבּ מ בּ ילה " . " בחיי ! זה גולה ממש שווה , בטוח ! אבל מאסטר תום , אני נורא פוחד שהגיברת " ... " וחוץ מזה , אם תסכים , אני יראה לך את הבוהן 55 הפצועה שלי " . ג'ים היה בן אדם בסך הכול - בפני הצעה כזאת הוא כבר לא היה מסוגל לעמוד . הוא הניח את הדלי שבידו , לקח את הגולה הלבנה וגחן מעל הבוהן בהתעניינות עצומה בזמן שהתחבושת 60 הוסרה מהפצע . אך כעבור רגע הוא טס במורד הרחוב עם הדלי שלו וישבן מעקצץ , תום סייד במרץ , ודודה פולי פרשה מהמערכה , נעל בית בידה וניצחון בעיניה . אבל המרץ של תום לא החזיק מעמד זמן רב . 65 הוא התחיל לחשוב על כל הדברים הנעימים שתכנן לעשות , וייסוריו התעצמו . הילדים שנהנים מחופשת השבת יעברו על פניו בקרוב , בדרכם לכל מיני מסעות חקר מענגים , וילעגו לו נורא שהם ייראו שהוא חייב לעבוד - עצם המחשבה 70 על כך בערה בתוכו כמו אש . הוא שלף את אוצרותיו הגשמיים ובחן אותם - שברי צעצועים , גולות וכל מיני שטויות ; אולי הם יספיקו לקניית עבודה חלופית , אבל בשום אופן לא יצליח לקנות בהם אפילו חצי שעה של חופש מוחלט . 75 לכן החזיר את אמצעיו הדלים לכיסו וויתר על הרעיון לשחד את הילדים . אך בדיוק ברגע זה של ייאוש קודר נמלא לפתע השראה ! השראה אדירה ונפלאה ממש . הוא לקח את המברשת וניגש בשלווה לעבודה . 80 עד מהרה נגלה באופק בן רוג'רס - דווקא הילד הזה , שהלעג שלו הפחיד את תום יותר משל כל הילדים האחרים . בן התקדם בדילוגי רגל רודפת רגל - הוכחה מוצקת לכך שלבו קל וציפיותיו גבוהות . הוא אכל תפוח והשמיע לסירוגין צפירה 85 מתנגנת ארוכה ואחריה דינג-דונג-דונג , דינג-דונג-דונג עמוקים , כי הוא גילם ספינת קיטור . צילום : נירה לוין
|
|