|
|
صفحة: 127
אוכלוסייה ויישובים ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם , ולנוכח הגידול הצפוי באוכלוסיית המדינה - הצפיפות תלך ותגדל . על אף הניסיונות של המדינה לפזר את האוכלוסייה בנגב ובגליל , האוכלוסייה ממשיכה להתרכז במישור החוף , וצופים כי בעתיד יתגוררו באזור הזה 80 % כ- מאוכלוסיית המדינה . כפי שראינו , מצוקת הקרקע באזור גדולה כבר כיום . אז מה עושים ? לפניכם אחד הפתרונות , שמשתמשים בו כבר כיום , ופתרון אחר , שהוא עדיין בגדר רעיון . בנייה לגובה בשנת 1965 נבנה בתל אביב “ מגדל שלום מאיר , " שהיה גו רֵ ד הש ְ חקים הראשון בישראל . ג ֹ רוד ש ְ חקים הוא בניין גבוה במיוחד , והוא מכ וּ נה כך כי הוא כאילו " מגרד" את הש ְ חקים ( השמים . ( בעשורים האחרונים החלו לבנות בתל אביב ובערים הגובלות בה גורדי שחקים רבים , גבוהים הרבה יותר ממגדל שלום , והם משמשים לעסקים ו / או למגורים . גורדי השחקים ( שנוהגים לכנותם גם “ מגדלים , ( " שינו כליל את מראה העיר ויצרו לה קו רקיע חדש . בניית המגדלים נובעת מהביקוש הרב לקרקע בתל-אביב-יפו ובסביבתה , והביקוש הרב מעלה את מחיר הקרקע . בנייה של מבנים בעלי קומות רבות מאפשרת לנצל היטב כל יחידת קרקע , ולתת מענה טוב יותר לביקוש הרב . ואולם , לצד הניצול היעיל של הקרקע , המגדלים במרכזי הערים גם מייצרים אתגרים לפיתוח העירוני : הם מוסיפים תנועה רבה של כלי רכב במרכזי הערים הצפופים , והם מסתירים את אור השמש מסביבתם . . 28 בקבוצה לבנייה לגובה יש יתרונות ויש חסרונות . העלו נימוקים בעד ונגד הקמתם של גורדי שחקים מנקודות מבטם של גורמים שונים : א . היוזמים והמתכננים של גורדי השחקים . ב . אנשי עיריית תל-אביב-יפו . ג . תושבים המעוניינים לגור בגורדי השחקים . ד . תושבים המתנגדים לבניית גורדי השחקים . . 29 הסבירו את הקשר בין הביקוש הרב לקרקע במטרופולין תל-אביב , לבין הבנייה לגובה באזור . גורדי שחקים בתל-אביב וברמת-גן . במרכז התמונה מגדל משה אביב - גורד השחקים הגבוה בישראל ( בשנת ( 2015 המתנשא לגובה 68 קומות . ( מ' 235 )
|
|