|
|
صفحة: 162
כיצד הישקו חקלאי האזור את הגידולים שעל המדרגות ? הם השתמשו בשתי שיטות השקיה : השקיה שמסתמכת על מי הגשמים - באזור הרי יהודה והרי שומרון שורר אקלים ים-תיכוני שכמות המשקעים היורדת בו היא מ"מ 400-700 גשם בשנה . כמות משקעים כזאת מספיקה להשקיית גידולים כמו חיטה ושעורה וכן מטעים . ואכן , באזור מגדלים כבר אלפי שנים זית , גפן , אגוז מלך , שקד ורימון . חקלאות המסתמכת על מי גשמים בלבד נקראת חקלאות בַּ ע ַ ל ( על שם האל הכנעני בּ על , אשר הכנענים האמינו שהוא האחראי להורדת הגשם . ( השקיה מלאכותית - את הגידולים הזקוקים לכמות מים גדולה יותר ( ירקות , למשל ) הם השקו במים שהובילו ממעיינות , ממאגרי מים ומנחלים באמצעות תעלות . חקלאות המסתמכת על השקיה בידי האדם נקראת חקלאות ש ְ לחין . ( היא נקראת כך כי המים כאילו נשלחים ממקורות המים אל חלק וֹ ת הגידולים ( . בשתי השיטות - המים שמצטברים בחלקה העליונה גולשים לחלקה שמתחתיה , וממנה לחלקה שמתחתיה , עד שמושקות כל המדרגות שעל המדרון . המדרגות החקלאיות הן דוגמה טובה להשתלבותו של האדם בנוף . האדם שינה את הנוף , התאים אותו לצרכיו ונעזר בו לפרנסתו , אך עשה זאת בדרך התואמת להפליא את התנאים הגאוגרפיים של האזור ההררי . . 4 הסבירו כיצד בניית המדרגות החקלאיות סייעה לפתור את בעיית המחסור בקרקע ואת בעיית המחסור במים על מדרונות ההרים . . 5 ערכ וּ השוואה בין חקלאות בהר לבין חקלאות במישור . התייחסו לשני תבחינים - גודל החלקות , והאפשרות להכניס לחלקות מכונות חקלאיות . . 6 לפני כאלפיים שנה , אדם שהיה תלמיד חכם ובעל זיכרון מצוין כּוּ נה "בּוֹ ר ס וּ ד ( סיד ) שאינו מאבד טיפה . " מכאן אפשר ללמוד כמה דברים על הבעיה באגירת המים בבורות , וגם על הפתרון שמצאו לה האנשים באותה תקופה . מהי הבעיה שמסתתרת בפתגם ? ומהו הפתרון שמציג הפתגם ? . 7 השימוש בשיטת חקלאות המדרגות בארץ הצטמצם מאוד . שערו מדוע . . 8 אתגר : במקומות שונות בעולם , כמו סין והפיליפינים , נהוגה עד היום שיטת חקלאות המדרגות . חפשו מידע על מקום כזה , וספרו עליו : מהו המקום , מה מגדלים בו , מהן שיטות העיבוד ועוד . כדאי לצרף תמונות . הגפן תפסה מקום מרכזי בין הגידולים בהרי יהודה ובהרי שומרון כבר מימי קדם . כך היה בתקופת המקרא : עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו : ( ירמיהו לא , פס' , ( 4 וכך גם בתקופות מאוחרות יותר . יש אומרים שמהגפן שג וּ דלה באזור הזה היו מייצרים אף את יין הנסכים שהועלה לבית המקדש בירושלים . ואכן , ברחבי האזור פזורות מאות ג תּוֹ ת ( בורות לדריכת ענבים ליין ) המעידות על גידול גפנים לתעשיית היין . המתיישבים בהר מצאו שיטות לאג וֹ ר מים בבורות . הבור נחפר בסלע שיש בו סדקים , ומי הגשם מחלחלים דרכו במהירות לעומק רב . המתיישבים ציפו את קירות הבור ואת הקרקעית שלו בסיד , וכך סתמו את הסדקים אטמו את הסלע , והמים נשארו בתוך הבור . בתמונה : בור מים מט וּ יח בסיד , שהתגלה בחפירה ארכאולוגית בהרי יהודה .
|
|