|
|
صفحة: 161
בעבודה קשה ואיטית , שנמשכה שנים רבות , דורגו מדרונות רבים בהרי יהודה ובהרי שומרון וכן באזורים הרריים אחרים בארץ ( למשל , בגליל . ( החקלאות שהייתה נהוגה באותן תקופות באזורי ההר , וגם בעמקים ובמישורים , הייתה חקלאות מסו רְ תית . החקלאים עיבדו את החלקות בעבודת ידיים או בעזרת בהמות עבודה . היבולים שהתקבלו לא היו מרובים , והם הספיקו בעיקר לצורכי החקלאים ומשפחותיהם . לכל מדרגה ( טרסה ) יש חלקת קרקע שטוחה וקיר אבנים שתומך בה . כיצד נבנתה המדרגה ? התושבים סיקלו אבנים מקטע קטן של המדרון , יישר וּ אותו ויצרו בו חלקת אדמה מישורית קטנה . באבנים שסיקלו מהשטח הם השתמשו לבניית קיר תומך . בניית המדרגות סיפקה פתרון גם לסחיפה של הקרקע וגם לזרימה המהירה של המים במדרון . בחלק מהרי יהודה ושומרון היו קיימות מדרגות באופן טבעי ( בגלל הבדלים בדרגות הקושי של שכבות הסלע . ( במקומות האלה התושבים שיפרו את המדרגות הטבעיות , ואז ניצלו אותן לפי צורכיהם . הזית , עץ חזק במיוחד המתאים לתנאי הטבע בישראל , היה אחד הגידולים הנפוצים ביותר על מדרונות ההרים ובעמקים . בתמונה : חקלאי מעבד את חלקת האדמה בהר בשיטות מסורתיות , וברקע - עצי זית . התמונה צולמה בשנת . 1905 מדרגות חקלאיות עתיקות שהשתמרו בהרי יהודה .
|
|