|
|
صفحة: 97
בעיות מהסוגים הראשון והשני קלות יחסית לפתרון , ועסקנו בהן בכיתה א בפרק " בעיות חיבוריות" שבספר . 3 הסבר מפורט על הסוגים השונים של בעיות אלה הופיע במדריך . 3 סוג שלישי : בעיות השוואה בעיות אלה עוסקות בהשוואה כמותית בין שתי קבוצות על ידי תיאור ההפרש בין הקבוצות . בתיאור ההפרש משתמשים בביטויים מסוגים אלה : x " יותר x " , " פחות , " " גדול ב , " - " קטן ב " - וכדומה . בבעיות מסוג זה עוסקים בפרק " בעיות השוואה ( חיבוריות " ( שבספר , 6 ופירוט בנושא זה מופיע במדריך . 6 היבטים נוספים בניתוח בעיה מילולית חיבורית מלבד הסוגים השונים של בעיות חיבור או חיסור יש לתת את הדעת על כמה היבטים נוספים , כמפורט כאן : א . מקום השאלה בטקסט בבעיה מילולית השאלה יכולה להיות בהתחלה , באמצע או בסוף , ומקום השאלה משפיע על דרגת הקושי של הבעיה : בעיות שבהן השאלה ממוקמת באמצע הן קלות מבעיות שבהן השאלה מופיעה בהתחלה או בסוף . בפרק לתלמיד מוצגות בעיות משלושת הסוגים האלה . ב . נתון מיותר הכוונה היא לנתון המופיע בטקסט אך אינו דרוש לפתרון הבעיה . דוגמה : אימא קנתה 2 חולצות , 3 סוודרים ו 4 - מחברות . כמה בגדים קנתה אימא ? הנתון המיותר בדוגמה 4 – מחברות . התלמידים צריכים לבחור מבין הנתונים בבעיה רק את אלה הדרושים לפתרונה , והמטרה כאן היא להרגיל את התלמידים לשים לב לתוכן הבעיה וליחסים בין הקבוצות המתוארות בה , ולא רק למספרים המופיעים בה . ג . רמזים מילוליים רמזים מילוליים הם מילים המופיעות בטקסט , שהקורא נוטה לראות בהן רמז לסוג הפעולה שיש לבצע כדי לפתור את הבעיה . לדוגמה : כשתלמידים קוראים בבעיה את המילים יחד או קיבלו , הם נוטים לחשוב שמדובר בבעיית חיבור , וכשהם קוראים את המילים הפסידו או נשארו , הם חושבים שמדובר בבעיית חיסור . לעתים מילים אלה עלולות להיות "רמז מפריע . " דוגמה : כמה גולות היו לדני , אם הוא הפסיד 5 גולות וכעת יש לו 2 גולות ? המילה הפסיד מרמזת לכאורה על פעולת חיסור , אך השאלה היא על הקבוצה המתארת את השלם , ולכן הפעולה הנדרשת היא חיבור . חשוב אפוא שהתלמידים ילמדו שאין להסתמך על מילים מסוימות בלבד בטקסט , אלא יש לשים לב לתוכן הבעיה כולה ולקשר בין שלוש הקבוצות הרלוונטיות המתוארות בה .
|
|