من:  > אהבת אב > מבוא

صفحة: 3

בעיירות שבמזרח אירופה , המתמודדים עם קשיי הפרנסה ועם השינויים שחלים בעולמם . כמה סדרות ספרותיות מפרי עטו של שלום עליכם זכו לעיבודים לתיאטרון ולקולנוע , למשל סיפורי מנחם מנדל וטוביה החולב . שלום עליכם אהב ילדים וכתב סיפורים גם בעבורם . הידועים שבהם : הדגל , האתרוג , האולר , השעון . מרבית כתביו תורגמו לעברית בידי חתנו י"ד ברקוביץ' ובידי אריה אהרוני . בתל אביב הוקם בית שלום עליכם המטפח את שפת היידיש ואת תרבותה , ובו מוזיאון המציג מסמכים ומוצגים הקשורים בחיי הסופר וביצירותיו . גם באוקראינה משמרים את זכרו . בעיירה אומן נקרא רחוב על שמו , ופסל בן דמותו ניצב ברחוב ראשי בקייב , עיר הבירה . שלום עליכם מת בארצות הברית בשנת . 1916 ) מתוך אתר "דףדף ( " ספרות לילדים ביידיש מאת שלום עליכם בסוף המאה 19-ה ובתחילת המאה 20-ה הופנו עיקר המאמצים של שוחרי העברית במזרח אירופה ליצירת ספרות ילדים בעברית . לכן התאחרה הופעתה של ספרות ילדים ביידיש , אף שהיידיש הייתה ברוב המקרים השפה המדוברת העיקרית של הילדים , ולפעמים אף היחידה . שורשיה של ספרות הילדים ביידיש נטועים בסיפורים קצרים או בקטעים מיצירות ארוכות שהעמידו במרכזם דמויות ילדים , אף שלא נכתבו מלכתחילה למענם . הנוסח הראשון של "האולר" של שלום עליכם ( 1887 ) לא כוון לילדים , אך תוכנו של הסיפור עלה בקנה אחד עם האידיאולוגיה התרבותית שבאה להוקיע ולבכות את גורל הילד היהודי במזרח אירופה . הנושאים המרכזיים בהקשר הזה היו קלקלות החינוך ב"חדר , " הנתק הרגשי שבין הילד להוריו , כמיהתו לטבע וזרותו כלפיו , המוסכמות החברתיות בחיק המשפחה שאינן מתאימות לעולמו של הילד - נושאים המעניינים מדרך הטבע את המבוגרים יותר מאשר את הילדים . בתחילת המאה 20-ה הופיע שלב חדש בכתיבתו של שלום עליכם . הוא חיבר כמה סיפורים שהגדירם "סיפורים לילדי ישראל" - "הדגל , " "האתרוג , " "עלי כינור" ועוד - ואלה היו עד מהרה לטקסטים קלסיים בספרות הילדים היהודית . הם נכתבו במקורם ביידיש ותורגמו לעברית ולשפות אחרות . מרחב קיומן של מרבית דמויות הילדים ביצירתו של שלום עליכם הוא המסגרת המשפחתית המסורתית , ולכן לחגים היהודיים בעלי האופי המשפחתי נודע תפקיד בולט . בחלק ניכר מן הסיפורים הקצרים האלה הילד מוצג כקרבן : תכניותיו ושאיפותיו מתבדות משום שעולם המבוגרים אינו מבין אותו , אך פעמים רבות הילד מוצא מפלט למצוקותיו בהתבוננות שובבה על סביבתו . ( על פי "זמן יהודי חדש - תרבות יהודית בעידן חילוני , מבט אנציקלופדי , כרך שלישי עמוד ( 306

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار