|
|
صفحة: 88
פרק : 9 תנועת השכלה היהודית משך הוראה : 8–6 שעות הערה : פרק חובה חלוקת שעות מוצעת : החברה היהודית בין נאורות ליהדות ( שעתיים ) החברה היהודית בין השתלבות להתבדלות 3–2 ) שעות ) החברה היהודית בין מסורת למודרנה 3–2 ) שעות ) מוקד הוראה : תהליך התגבשות תנועת ההשכלה בקרב היהודים בהשפעת השינויים החברתיים שהתרחשו במאה 18-ה ובהשפעת רעיונות הנאורות . הבנת המשמעות של השינויים שתנועת ההשכלה של היהודים ביקשה ליצור בחייהם . הצעה לפעילות מקדימה סיעור מוחות כדאי לברר עם התלמידים ולחדד את הזיקה לנאורות האירופית ( פרק . ( 2 יש שני תרגומים מקובלים למונח Enlightenment לעברית : נאורות והשכלה . כדי להבחין בין התופעה האירופית לזו יהודית , המונח הראשון נבחר לתנועה האירופית , ואילו האחר – לתנועה היהודית . א . מה פירוש המילה "השכלה ? " ב . איזו קונוטציה יש לשני המונחים ( נאורות והשכלה ) – חיובית או שלילית ? ג . הביעו דעתכם – אילו אישים בהיסטוריה היהודית אפשר לזהות עם תנועה זו ? ד . באילו תחומים פעלה תנועת ההשכלה ? מה היו יעדיה ? ה . כיצד הגיבו היהודים לדעתכם לרעיונות ההשכלה ? מדוע ? קריאת כותרות התלמידים יעתיקו את כותרות הפרק . הם ילמדו שיהודים גילו עניין בתחומי ידע כלליים וקיימו קשר עם החברה הסובבת גם לפני הגותו של מנדלסון , ובכל זאת למנדלסון היה מקום מרכז בתנועת ההשכלה של היהודים . הכותרות מלמדות גם על מגוון התחומים שהמשכילים ביקשו לחולל בהם שינויים בחברת היהודים . נושאים מרכזיים לדיון א . מה היה הרקע לצמיחת תנועת ההשכלה היהודית ? יהודים יחידים נחשפו למדעים וללימודים כלליים לאורך מאות שנים ( למשל הרמב"ם או הספורנו , ( והתופעה הלכה והתגברה בחברת היהודים במאה . 18-ה אולם יש בתופעה המודרנית חידוש : אף שראשוני המשכילים היהודים , כגון מנדלסון , היו יהודים שומרי מצוות , הם לא השתייכו לאליטה התורנית ואף היו מבחינות מסוימות הנהגה חלופית . כמו כן , תנועת ההשכלה של היהודים שאפה לעצב את חברת היהודים . הבדל נוסף הוא שהחברה הסובבת במאה 18-ה גילתה סובלנות כלפי היהודים לא בשל התועלת שהייתה בהם לשליט זה או אחר , אלא משום שאנשי הנאורות שאפו לעשות את החברה לניטרלית מבחינה דתית .
|
|