|
|
صفحة: 279
על המושג "צדיק" בראשית החסידות המושג של האיש המושלם , הרעיון של הצדיק , לא היה חידוש של החסידות . [ ... ] החידוש בחסידות הוא שארגונה סבב סביב קיומם הממשי של צדיקים בעולם , . [ ... ] הסוג החדש הזה של המנהיג , אותם ' סופרמנים' רוחניים , היו מוכנים להעמיד את כישוריהם לשירות העם . המיסטיקאי הפורש והמתבודד הוחלף בצדיק שהכריז על נכונותו להשתלב בחיי הקהילה . הוא נטל על עצמו את העול להעלות את האנשים הפשוטים לדרגה גבוהה יותר של קיום . [ ... ] כמו כן היה הרעיון שיש צדיק אחד שנוכחותו על האדמה מקיימת את העולם כולו . [ ... ] ההמונים , אנשי החומר ( אלה שאינם צדיקים , ( יכלו לפנות אל אלוהים דרך הצדיק , שהיה צינור או שביל בין שמים לארץ . הבעש"ט אולי ראה את עצמו כצדיק היחיד של הדור - האיש הצדיק שבשבילו כל הדור מתקיים - לימים מורי החסידות קיבלו ריבוי של צדיקים . כל אחד מן הצדיקים השתייך לסוג אחר לגמרי מסוגם של יהודים מן השורה . ככל שהתפתחו הרעיונות האלה במרוצת המאה כן השתנו ההדגשים שהדגישו את תפקידו המדויק של הצדיק . [ ... ] גרשון דוד הונדרט , גאולה קטנה ומעט כבוד : החברה היהודית בפולין-ליטא במאה השמונה-עשרה , עמ' 196-195 . 1 לפי הקטע שלפניכם , מה חידשה החסידות במושג "הצדיק ? " . 2 הקטע מתייחס לשתי תקופות בתולדות החסידות . ציינו מהן , ומה הייתה משמעותו של המושג "צדיק" בכל אחת מהן . . 3 חוו דעתכם : מה גרם לשינוי שחל במושג "צדיק" בין שתי התקופות ? דרכה של החסידות מעוררת התנגדות ומאבק דרכם המיוחדת של החסידים בעבודת , 'ה והמסגרות החברתיות שיצרו , משכו אליהם אנשים רבים , ובשנות השבעים של המאה 18-ה הפכה החסידות לתנועה שלא היה אפשר להתעלם מקיומה . מנגד היו אנשים שרעיונותיה של החסידות ודפוסי ההנהגה והארגון החדשים שיצרה , עוררו את התנגדותם . המתנגדיםלחסידות לא קיבלו את הרעיון שהדבקות היא המטרה העליונה של עבודת , 'ה ולא את הדגש על החוויה הדתית , והם ראו בכך פגיעה במעמדו של ערך לימוד התורה . התפיסה החסידית , שלפיה ניתן לעבוד את ה' בכל האמצעים , אפילו באמצעות יצר הרע ; מנהגי החסידים בשעת התפילה ; ויחסם של חלק מן החסידים לתלמידי חכמים לומדי התורה – כל אלה נתפסו כמערערים על ערכי היסוד של החברה היהודית . היו גם שחששו מההתארגנות של החסידים במסגרות חברתיות חדשות , ומכך שראשי החסידות היו מנהיגים כריזמטיים . לדעת המתנגדים לחסידות , מנהיגים אלה היו עלולים להביא את המאמינים לסטות מהדת היהודית , כפי שאירע בימיו של שבתאי צבי . תהליכי הגידול וההתפשטות של התנועה החסידית לאחר פטירת הבעש"ט הובילו להתגבשותו של מאבק נגדה . מרכז המאבק בחסידות היה בליטא , ולכן המתנגדים לחסידות נקראים גם ליטאים . המאבק בחסידות החל בפסח . 1772 מנהיגי הקהילה בווילנה , שכונתה " ירושלים דליטא" בגלל היותה מרכז חשוב לתורה , הכריזו חרם על החסידים וקראו לקהילות נוספות בליטא להצטרף אליהם . בכתב החרם נכתב שהחסידות היא כת ואין לה זכות קיום . הקביעה הזאת נתמכה בדברי הגאון ר' אליהו ( הגר"א ( ( עמ' ( 234 שהחסידים הם מינים - כופרים שיש להוציאם מכלל ישראל . הגר"א , אשר נודע בזכות גדולתו בתורה , לא נשא תפקיד רשמי בקהילת וילנה , אבל התנגדותו לחסידות חיזקה את מנהיגי הקהילה והעניקה להתנגדות בסיס רעיוני . דיוקן המיוחס לגאון ר' אליהו מווילנה כיצד משקף הדיוקן את האישיות המיוחדת של הגר ? א"
|
|