|
صفحة: 70
ליברליזם במבחן : מאבקים על מימוש זכויות האדם והאזרח במאות 19-ה וה20- המאה 19-ה הביאה לשינוי רב משמעות במעמדן של קבוצות שהיו משוללות זכויות במערב אירופה . רבים זכו להגדרה מחודשת של מעמדם הפוליטי , שבמסגרתה יכלו לבחור את נציגיהם לפרלמנט ואף להציע את מועמדותם לתפקידים בבתי הנבחרים . במאה זאת קודמו , אם כן , רעיונות החירות והשוויון , אך זאת הייתה מהפכה מוגבלת בהיקפה . נהנו ממנה בעיקר הגברים לבני העור . קבוצות רבות לא זכו לשוויון זכויות והן נאלצו לנהל מאבק כדי להשיגו . נשים נאבקות להשגת שוויון זכויות אחת הקבוצות שלא נהנתה מהזכות להשתתף בחיים הפוליטיים - לבחור או להיבחר - הייתה הנשים . על פי התפיסה המקובלת באותה התקופה , מקומן של הנשים מן המעמד הבינוני והגבוה היה במרחב הביתי . הנשים עסקו בניהול הבית ובגידול הילדים והיו תלויות בגברים בכל הקשור לכלכלתן . הגבר היה ראש המשפחה והאפוטרופוס ( אחראי מבחינה משפטית ) על אשתו וילדיו . לנשים לא הייתה זכות לבעלות על רכוש , ורכוש המשפחה נחשב בדרך כלל לרכושו של הבעל , גם אם מקורו היה ברכוש שהאישה הביאה ממשפחתה עם נישואיה . תהליכי המודרנה יצרו שינוי אף במצבן של הנשים והם איפשרו להן לצאת מן המרחב הביתי . נשים בנות המעמד הגבוה עסקו בדרך כלל בפעילות צדקה בקהילתן . הנשים בנות המעמד הנמוך - חלקן עבדו כפועלות בתעשיית הכותנה והצמר , ורבות מהן עבדו כמשרתות בבתי אמידים . המשרתות ביצעו את כל העבודות בבתי מעסיקיהן : הן ניקו , בישלו , הגישו , כיבסו , גיהצו וטיפלו בילדים . הנשים בנות המעמד הבינוני החלו לעבוד כפקידות , כמורות , כזבניות או כטלפניות . בבריטניה , בצרפת ובגרמניה , נשים מעטות אף החלו ללמוד באוניברסיטאות מיוחדות לנשים . הפער בין מעורבותן הכלכלית והשכלתן של הנשים לבין מעמדן הפוליטי הנחות גרם להן לפתוח במאבק לשינוי מעמדן . תחילה דרשו הנשים זכויות פוליטיות שוות לאלה של הגברים . אחר כך , לנוכח כישלון מאבקן להשגת שוויון זכויות מלא , דרשו הנשים את זכות הבעלות על הרכוש המשפחתי , וכשניצחו במאבקן - שונה החוק בבריטניה , ( 1870 ) בגרמניה ( 1900 ) ובצרפת . ( 1907 ) כעת הורשו הנשים על פי חוק להיות בעלות רכוש , אך עדיין לא ניתנה להן הזכות לבחור ולהיבחר למוסדות השלטון . בתחילת המאה 20-ה החלו הנשים להיאבק בכוח למען זכות הבחירה - סופרז , ' ומשום כך כונו הנשים הפעילות במאבק זה בשם סופרז'יסטיות . את המאבק על זכות הבחירה לנשים בבריטניה הובילה קבוצת נשים מן המעמד הבינוני והגבוה ממנצ'סטר , שהקימה את איחוד הנשים החברתי והפוליטי . ( 1903 ) נשים אלה נאבקו בדרכים רבות : הפגנות רחוב , תעמולה , ניסיון לשכנע חברי מפלגות בצדקת טענותיהן ועוד . התגובה לפעילותן הייתה בוז ולעג , ודרישותיהן נדחו . כשראו הנשים שמאמציהן לא הועילו , הן החלו לנקוט מעשי אלימות : הן ניסו להיכנס לפרלמנט תוך עימות פיזי עם השוטרים שחסמו את דרכן , ניסו לחדור למשרדו של ראש הממשלה ברחוב דאונינג 10 בלונדון , השליכו ביצים על פקידי ממשלה , ניפצו חלונות של בתי כולבו , כבלו עצמן לפנסי הרחוב ועוד . חלק מן הנשים נאסרו , אך הן המשיכו במאבקן בכלא והכריזו שביתת רעב .
|
|