סולון בלודיה | סיפור (מעובד)

صفحة: 240

" אבל אם כך הוא הדבר" – אמר איזופוס , " הרי יכול הוא לשמור את סודו עכשיו , ולהתחיל לייצר לחם בשביל העניים . למה יהיו רעבים " ? " ברצון – " ! אמר אבקוסמוס . "רק הבטיחו לי שלא תנסו לגלות את סודי " . " המלך נותן לך את הבטחתו , אבקוסמוס " . הצעיר קם ויצא . " ועכשיו , ידידיי , מה דעתכם – " ? שאל קרויסוס , כשהיו שוב לבד . " תן לו את בתך , מלך לודיה" – קרא איזופוס בקול . " ומה דעתך אתה , סולון – " ? שאל המלך . " הרוג אותו " ! קרויסוס ואיזופוס הסתכלו עליו כלא מאמינים . " האם אתה אומר לי להרוג אותו אם אמצא שהוא שיקר לי – " ? שאל המלך . " לא , מלך הלודים . הרוג אותו אם אמת דיבר " ! " סולון , אינני מבין אותך" – אמר איזופוס . אתה אומר להרוג את האדם שיכול לעזור לבני האדם יותר מכל אדם אחר " ? " כן , ולא אצטער על כך אף לרגע – " ! אמר סולון . " ואילו אני , אף על פי שאני כועס על החוצפה של הצעיר שמבקש את יד בתי , לא חשבתי לרגע להרוג אותו " . על זאת ענה סולון בכעס קר : " אם כך , אינך יכול להמשיך ולהיות מלך . רעיוני , קרויסוס , פשוט הוא . פשוט ממש כמו רעיונכם . אתם מסתכלים רק על השעות , השבועות והשנים הקרובות , ואילו אני מסתכל רחוק יותר . האדם הצעיר הזה הוא אחת הסכנות הגדולות ביותר שבאו לעולם . הוא מבקש להפוך את בני האדם לאנשים חסרי דאגה . הוא רוצה לקחת מהם את הדבר הטוב ביותר שיש להם – את הרעב . ואחר כך מה ? כשלא נהיה צריכים לעבוד , לא יהיו לנו סדרי חיים קבועים , וכל התרבות והאומנות ייעלמו מן העולם ? מלך הלודים , חייב אתה להרוג אותו , אם מלך אתה " ! " סולון , דבריך נוראים " ! " מלך חייב לדעת להרוג" – המשיך סולון בלי רחמים , " ולא רק את האנשים הרעים . קל ונעים להרוג את הרעים . מלך חייב להרוג גם את הטובים כדי לשמור על העם . ואומר אני לכם , שחייבים אנחנו להרוג את הצעיר הזה , שכבש את ליבי מהרגע הראשון שראיתי אותו . אני אבכה עליו כאשר ימות , אבל אבכה יותר אם יישאר בחיים " . " לאט לך – " ! אמר המלך בהתרגשות . "עדיין לא החלטתי " ! " עליי לומר תודה לאלים שלא עשו אותי איש מדינה" – אמר איזופוס . " אבל שמע לי , סולון : גם אם נכון הוא כל שאמרת , מאין לך שמחר לא יגלה אחר את מה שגילה אבקוסמוס , וכך לא יהיה עוד רעב בעולם ? אני לא אצטער על תגלית זו . אני יודע מהו רעב " . סולון ענה : " העולם צריך את הרעב . הרעב מלמד אותנו את העבודה , והעבודה בצורה הטובה ביותר הופכת לאומנות . הרעב הביא את האומנות ליוון . הרוג את אבקוסמוס , ואם אתה לא בטוח , שאל את תלס , החכם שביוונים , ואת אשר יגיד לך הוא – אותו תעשה " . " טוב" – אמר קרויסוס , ששמח לא להחליט . "אפנה אל תלס " . למחרת בבוקר יצאו אנשי המלך אל תלס , ובאותו היום הביאו את תשובתו : " המלך , תן לי זמן לחשוב על שאלה זו . אני לא יכול לענות עליה במהירות " . עברו חודשים , ותשובה מתלס – אין . שמעו שעזב את העיר , ואין איש יודע לאן . קרויסוס כעס עליו , אבל סולון הבטיח לו שתלס יודע את אשר הוא עושה , והתשובה תבוא . אבקוסמוס הפך להיות חבר טוב של כולם , ויותר מכול אהב את סולון עצמו . אבקוסמוס גילה את אהבתו לאומפלה , וגם היא אהבה אותו עד מאוד .

السابق  |  التالي