|
|
صفحة: 188
ויש הבדל נוסף : אני באה מקיבוץ חילוני . אנחנו מנסים לשלב יהדות והומניזם בבית הספר שלנו , בפעולות בתנועת הנוער ובחיי הקהילה , ומנסים לחיות יחד עם אנשי השכונה במסגרת יהודית הומניסטית , לא דווקא דתית . אנחנו פותחים את ארון הספרים היהודי ולומדים יחד עם תושבי השכונה . בשבילי זהו מסע חדש ומיוחד מאוד בזהות היהודית שלי . חבר קיבוץ עירוני בעיירה בנגב : נולדתי וגדלתי בקיבוץ . היה לי טוב , אבל כל ילדותי רציתי לדעת מה קורה בעיר הגדולה . הקיבוץ היה כמו עולם נפרד ואחר . כשגדלתי ועזבתי את הקיבוץ , חיפשתי מסגרת חיים שבה משמרים את הערכים של הקיבוץ , אבל עושים זאת במסגרת שמעורבת יותר בחברה שמחוץ לקיבוץ ותורמת לה . בקיבוץ של פעם הקהילה הייתה במרכז , ולפעמים היא הייתה חשובה יותר מן האדם היחיד . פה אנחנו מנסים לבנות מסגרת שבה היחיד יכול לגדול ולהתפתח בלי להתפשר ובלי לבטל את עצמו בשביל הקהילה . אחד הדברים שאני אוהב בקיבוץ העירוני שלנו הוא שאנחנו לא רוצים להתרחב . קיבוצים רבים רואים בגודל הקיבוץ הצלחה , ואילו אנחנו רוצים להישאר קבוצה קטנה . חשוב לנו שכל חבר יחליט בעצמו איפה לעבוד , ולא שהקיבוץ יחליט בשבילו , ובאמת כאן כל אחד יכול לבחור במה ואיפה לעבוד . יש בינינו כאלה שממשיכים לעבוד במקום שבו הם עבדו קודם . יש כאלה שפתחו סטודיו לאומנות , חוגים לילדים בעיירה או מפעל קטן לתכשיטים או לבגדים . זהו אחד ההבדלים בינינו לבין הקיבוץ של ההורים שלי . אני יודע שהיום גם בקיבוצים ה"קלסיים" החברים קובעים איפה הם יעבדו , אבל כשגדלתי בקיבוץ , זה לא היה כך . יש לנו קופה משותפת . כל אחד נותן את המשכורת שלו לקיבוץ ומקבל מה שהוא צריך - לפי מספר הילדים ולפי המשכורת שהוא מקבל . אם הוא רוצה ללמוד , הוא יקבל גם כסף ללימודים . חברת קיבוץ עירוני בירושלים : אני חברה בקיבוץ עירוני בשכונה בצפון ירושלים . אני בת קיבוץ וגדלתי על ערכים של עבודה והגשמה , חקלאות וחלוציות . לפני 60 שנה ההורים שלי היו חלוצים . הם הקימו קיבוץ על הגבול והיו עובדי אדמה . גם אנחנו חלוצים , אבל בדרך שונה . התרומה שלנו למדינה היא לא בעבודת אדמה ושמירה על הגבול , אלא בחלוציות חברתית . אנחנו רוצים לפעול למען חיים טובים יותר בשכונות ובמקומות שבהם יש עולים חדשים ומשפחות שמצבן הכלכלי לא טוב . חשוב לנו שאנשים בשכונה שלנו יזכו לאותם דברים שאנחנו זכינו להם . שהם ירכשו השכלה וילמדו מקצוע כדי שיוכלו להתקדם בחיים . זה לא קל . חשבנו שנוכל להיות חלק מהשכונה , אבל זה לא תמיד קורה . לא פעם יש מתח עם תושבי השכונה . לפעמים יש לי הרגשה שהם היו רוצים שנצא מכאן . אנחנו אחרים . באנו לכאן בגלל אידאולוגיה , וזה לא פשוט למי שגר פה כבר הרבה שנים . אבל בכל זאת אני מאמינה שנוכל לשנות . אני נשארת כאן . אנחנו חיים כאן כבר כמה שנים יחד , יש לנו כאן חברים לכל החיים , וקשה לחשוב שלא נמשיך לחיות יחד , משפחה ליד משפחה , בטוב וברע . דבר אחד בטוח : לבד לא הייתי יכולה לעשות את כל זה . . 1 מהם ההבדלים בין הקיבוץ הישן לבין הקיבוץ העירוני ? . 2 האם הייתם רוצים להצטרף לאחד הקיבוצים העירוניים ? הסבירו למה כן או למה לא .
|
|