|
|
صفحة: 187
הקיבוץ העירוני | מונולוגים במקומות שונים בישראל יש היום קיבוצים עירוניים . רבים מחברי הקיבוצים העירוניים הם בני קיבוצים שעזבו את הקיבוץ שבו נולדו וחיפשו מקום להקים קיבוץ חדש , אבל שונה . חברי הקיבוצים העירוניים שמו להם למטרה לגור בעיר או בעיירה , להשתלב בקהילה ולתרום לחיים שם . הם עובדים במקומות שונים בעיר או בעיירה , חלקם בתוך השכונה שבה הם גרים , כמורים , כעובדים סוציאליים , כאחיות ועוד . חברי הקיבוץ העירוני גרים בדרך כלל בבניין דירות - דירה לכל משפחה , אבל הם חיים בשיתוף מלא : יש חדר מגורים , מטבח , ספרייה וחדר כביסה משותפים לכולם . השותפות ביניהם היא גם כלכלית : המשכורות שלהם נכנסות לקופה משותפת , וההשקעות נעשות בתכנון משותף . לכל משפחה יש תקציב אישי , אבל רוב ההוצאות של חברי הקיבוץ הן על חשבון הקופה המשותפת . ביקשנו משלושה חברים בקיבוצים עירוניים בארץ לספר על החיים בקיבוץ העירוני . חברת קיבוץ עירוני במרכז הארץ : הערכים של הקיבוץ יקרים לי מאוד , ולכן חיפשתי מסגרת שתשמר את הערכים האלה , אבל תתאים למאה 21-ה ולחברה הישראלית העכשווית . אני חושבת שאנחנו מנסים לבנות קיבוץ נכון יותר , מעודכן יותר וטוב יותר מהקיבוצים שגדלנו בהם . אחד ההבדלים הגדולים בינינו לבין הקיבוץ ה"קלסי" הוא שבקיבוץ שלנו אין ועדות שמחליטות איפה כל חבר יעבוד , מתי הוא יצא ללימודים או ייסע לטיול בחו"ל . כל חבר מנהל בעצמו את החיים הפרטיים שלו . רק החלטות שיש להן השפעה על כל חברי הקיבוץ , כמו , למשל , שיפוץ חדר האוכל , מתקבלות באסיפה של כל החברים . הבדל אחר קשור במעורבות בחברה הישראלית . בקיבוץ שגדלתי בו היו חברים שעבדו בעיר . היו להם לפעמים תפקידים חשובים ומשמעותיים מאוד , אבל בסוף יום העבודה או לקראת סוף השבוע , הם היו חוזרים לביתם שבקיבוץ לחיים אחרים לגמרי . אולי זאת אחת הסיבות שלקיבוץ לא הייתה השפעה עמוקה על החברה הישראלית מבחינה ערכית . בתוך הקיבוץ האמינו וחיו בשיתוף ובשוויון , אבל מחוץ לקיבוץ , בחברה הישראלית הגדולה , הערכים היו שונים לגמרי . בקיבוץ העירוני החדש אנחנו לא רוצים לחיות מחוץ לחברה הישראלית , אלא בתוכה ; לא להתנהג כאורחים , אלא לשנות ולהשתנות מתוך יחסים של הדדיות ושוויון בינינו לבין האנשים שאנחנו גרים לידם . מחיי הקיבוץ | ליאו רוט , שנות 80-ה של המאה , 20-ה צבעי מים על נייר
|
|