|
|
صفحة: 166
הכיתה | סיפור ( מעובד ) בנימין תמוז לפני שיקותיאל הגיע לבית הספר , סיפרה המורה לילדים שיקותיאל הוא ילד מיוחד , כי יש לו בעיה בגב . "צריך להתנהג איתו בזהירות ולקרב אותו" - אמרה המורה . המורה והילדים לא ידעו שיקותיאל לא צריך שמישהו ישמור עליו . הוא היה באמת קטן וגבו עקום . אבל הייתה לו נפש חזקה . ילדי הכיתה קיבלו אותו יפה . הם דיברו איתו בנימוס , אבל הוא לא הרגיש שהם עושים משהו מיוחד בשבילו . יקותיאל כאילו היה במקום אחר . הוא חשב על הדברים שלא רואים . כשכולם ראו פרח , ראה יקותיאל את האדמה למטה , את המקום שממנו יצאו פרחים . כשכולם שמעו ציפור עוברת ליד חלון הכיתה , שמע יקותיאל שיר מחלום רחוק . וכך קרה לא פעם , שהמורה שאלה את יקותיאל : " על מה אתה חולם , ילד , " ? והוא היה עונה : " על הפרח שיחזור " . הילדים היו מתחילים לצחוק , והמורה הייתה דואגת ומספרת להורים שהילד לא חושב על הלימודים . ההורים ביקשו מיקותיאל שילמד , אבל הוא לא הבין למה ההורים דואגים ולמה הילדים צוחקים . הוא דיבר אמת , ומה שאמר היה עניין חשוב מאוד , לא פחות חשוב משאלה במתמטיקה . לאט לאט למד יקותיאל שלושה דברים חשובים : האחד , שיש לו דעה משלו על הדברים החשובים בחיים , ושהדעה שלו שונה מהדעה של האחרים ; השני , שאסור לו לגלות את דעתו מפני שהיא לא רגילה , ואנשים צוחקים ; השלישי , שהוא צריך למצוא דרך שיאהבו אותו ושלא יצחקו עליו . הוא חשב שאם הילדים יצחקו מהבדיחות שלו ויאהבו את ההצגות שהוא עושה , הם לא יצחקו עליו . הוא התחיל לחקות קולות של ציפורים ושל חיות אחרות וחיקה גם את קול הרוח בחורף . יום אחד הציג לפני חבריו בכיתה הצגה קטנה . מאותו יום התחילו בני הכיתה לאהוב אותו , גם אם לפעמים כעסו עליו . נוצרו ביניהם קשרים אמיתיים , לפעמים של אהבה ולפעמים של כעס , כמו קשרים נורמליים בעולמנו . עברו שנתיים ושלוש וארבע , ובשנה החמישית , כשיקותיאל היה בן אחת עשרה , ביקש המורה לספרות מן הילדים לכתוב סיפור . "על מה שאתם רוצים" - אמר המורה . למחרת בא המורה לכיתה ואמר : " בשיעור הזה אני רוצה לקרוא את הסיפור של יקותיאל , ואחר כך נשוחח עליו " . וזה הסיפור שהמורה קרא מן המחברת של יקותיאל . " לפני שנים רבות הייתה מדינה בעולם , מדינה רחוקה , מאחורי הרים שחורים ונהרות אש . במדינה הזאת לכל האנשים היה גב עקום . הם נולדו עם גב עקום ועם ראש גדול על גוף קטן מאוד . אנשי אותה מדינה היו מאושרים מאוד . כשהיו מדברים עם חברים ומספרים להם כמה הילדים שלהם יפים , הם היו אומרים : " הבת שלי יפה כל כך , יש לה גב עקום יותר מכל ילדה שראיתי בחיי " .
|
|