מסעות מילים בעברית | שיחה

صفحة: 134

מסעות מילים בעברית | שיחה עיתונאי : שלום , פרופסור קדמן . אתה בלשן , ואנחנו רוצים לדבר איתך היום על המסע של העברית ועל הנדודים שלה . איפה נוצרה השפה העברית , ומהי ההיסטוריה שלה ? פרופסור קדמן : אנחנו מדברים על שפה עתיקה מאוד . העברית הייתה השפה של תושבי כנען כבר באלף השני לפני הספירה . לאורך ההיסטוריה הארוכה שלה היא השתנתה . החוקרים מדברים על ארבע תקופות עיקריות בהיסטוריה של העברית . בכל תקופה נוצרות מילים חדשות , ומילים אחרות נעלמות . לפעמים מילים ישנות מקבלות משמעות חדשה . גם כללי הדקדוק משתנים מעט מתקופה לתקופה . אבל צריך לזכור : העברית נשארה אותה שפה . עיתונאי : אז מהן ארבע התקופות של העברית ? פרופסור קדמן : התקופה הראשונה היא תקופת לשון המקרא . ספרי התנ"ך כתובים בעברית מקראית . זוהי העברית העתיקה ביותר , והיא הייתה שפה פעילה 900-כ שנים - מהמאה 12-ה לפני הספירה ועד המאה השלישית לפני הספירה . התקופה השנייה של העברית היא תקופת לשון חז ) ל" חכמינו זיכרונם לברכה ) שהייתה שפת הדיבור מהמאה השלישית לפני הספירה ועד המאה השנייה לספירה . אנחנו מכירים את לשון חז״ל מהמשנה , מהתלמוד , ממדרשים ומאגדות . לשון חז"ל דומה לעברית המקראית , אבל אפשר למצוא הבדלים רבים ביניהן . עיתונאי : למה יש הבדלים בין העברית המקראית לעברית של חז"ל ? הרי לשון חז"ל המשיכה את העברית המקראית . פרופסור קדמן : אוצר מילים וכללי דקדוק שונים הם שיוצרים את ההבדלים בין העברית המקראית ובין לשון חז"ל . מה שאנחנו יודעים על העברית המקראית בא כמובן ברובו מהתנ"ך . חלק מאוצר המילים המשיך להתקיים גם אחרי תקופת המקרא , ואנחנו מוצאים מילים לא מעטות גם בלשון חז"ל , אבל יש גם מילים מתקופת המקרא שנעלמו בלשון חז"ל . כמו לשון המקרא , גם לשון חז"ל הייתה שפת דיבור , ונכתבו בה טקסטים רבים של הלכות ומדרשים . העברית של לשון חז״ל הגדילה את אוצר המילים בעזרת מילים שנכנסו אליה מהארמית , שהייתה השפה המקובלת בשיחות ובכתיבה בין עמים שונים במזרח התיכון , וגם מהפרסית ומהיוונית . עיתונאי : אתה יכול לתת דוגמה למילים שנכנסו לעברית מהשפות האלה ? פרופסור קדמן : יש הרבה דוגמות . למשל , המילים אגדה , עובדה ובר מצווה הן מילים ארמיות . העברית קיבלה מהפרסית את המילים מאין ובעל בית , ומהיוונית היא קיבלה מילים כמו סנדל ובסיס . כל המילים האלה בשימוש עד היום . עיתונאי : אז אפשר לדמיין את העברית כעוגה בעלת כמה שכבות . פרופסור קדמן : זאת שפה אחת , אבל יש לה ארבע שכבות שונות . השכבה הראשונה , שהיא גם העתיקה ביותר , היא העברית המקראית , והשכבה השנייה היא לשון חז"ל . עיתונאי : והשכבות הנוספות ? יש עוד שתיים , נכון ? פרופסור קדמן : נכון מאוד . אחרי חורבן ירושלים עם ישראל עזב את ארץ ישראל ויצא לגלות . כאן מתחילים הנדודים של העם והמסעות של השפה . העברית הפסיקה להיות שפה חיה . אנחנו יודעים מתעודות שונות , שבמאה 8-ה בטבריה דיברו , למדו ולימדו עברית , אבל בשאר הקהילות היהודיות בעולם העברית לא הייתה שפת דיבור יומיומית .

السابق  |  التالي