|
|
صفحة: 82
כמובן פחדתי לשאול . מי לא יודע מה זה קאובוי , ואיך נראה קאובוי ? רחובות 35 בית מזמיל הוכיחו . כובע שחור רחב , סרטים צבעוניים בצידי המכנסיים , וכמובן ... העיקר , לקאובוי יש בצד המכנסיים תיק מיוחד לאקדח . מה זה שייך לפורים ? באותם ימים אבא חזר מן העבודה בערב בשעה מאוחרת , ומיד רץ לתפילה . בבוקר אף פעם לא ראיתי אותו . חיכיתי לערב שבת . לפני כניסת השבת חיכיתי לאבא ותפסתי אותו ברגע פנוי . " אבא" - אמרתי , " המנהל לויכטר אמר שכולם צריכים 40 לבוא בעוד שבועיים בתחפושת " . אבא הסתכל בי ואמר : " בוודאי , אם המנהל אמר , אז צריך להתחפש , " ופנה ללכת לבית הכנסת לקבלת שבת . מיהרתי אחריו : " אבא , אני אהיה קאובוי " . " כן , כן" - ענה לי אבא בפנים רציניות - " אתה תהיה קובוי . אתה תהיה קובוי " . הוא אמר את המילה לא כמו הילדים בבית מזמיל . שמחתי והתרגשתי מאוד . אותה התרגשות שראיתי אצל כל הילדים בכיתה בראש חודש אדר . אני אהיה קאובוי . בעל דמיונות הייתי , וראיתי את עצמי עם אותו כובע שחור רחב , מכנסי עור וכמובן אקדח . ימי השבוע חלפו ואני מחכה שאבא יאמר לי משהו . מתי הולכים לקיוסק לקנות אקדח ? חיכיתי בכל יום כשחזר מן העבודה וחשבתי אולי עכשיו יאמר משהו ולא אמר . פחדתי לשאול ושתקתי . יש עוד שבוע . כך עבר יום אחר יום . כמה ימים לפני פורים ושכונת בית מזמיל כבר מלאה באינדיאנים , כובעים צבעוניים ומלכות אסתר . לא יכולתי לחכות עוד ושאלתי : "אבא , אני צריך להיות קאובוי " . " בוודאי" - ענה אבא , " אתה תהיה קאובוי " . שתקתי ושמחתי . ערב המסיבה לא יכולתי לחכות עוד , דאגתי מאוד , ואמרתי לאבא : " אבא , מתי נלך לקיוסק ? מחר צריך להתחפש " . " אל תדאג , הבטחתי לך שאתה תהיה קאובוי " . האמנתי ושמחתי . למחרת בבוקר אמר אבא : " היום אני הולך איתך לתחנה " . הלכנו יחד לקיוסק . אבא ביקש כובע של קאובוי בשבילי . בעל הקיוסק הראה לו שני סוגים . אחד מפלסטיק ואחד מנייר . אבא בחר בכובע מנייר . לא היה אכפת לי . העיקר שאני קאובוי . אבא שם את הכובע על ראשי ואמר : " איזה יופי , איזו תחפושת , אתה קאובוי . ממש קאובוי אמיתי " . וצחק . מזמן לא ראיתי אותו שמח ככה . כל כך שמחתי שלא חשבתי באותה שעה שאין לי אקדח ובד רחב על הכתפיים ולא פסים צבעוניים על המכנסיים . לא היה אכפת לי בכלל . העיקר שהתחפשתי . התחפשתי לקאובוי . ילד מחופש לקאובוי | שנות החמישים
|
|