صفحة: 160

. 2 השוו את הדגם שבניתם בניסוי למעי הדק . היעזרו בקריטריונים המפורטים בטבלה שלפניכם . העתיקו את הטבלה אל המחברת והשלימו בה את הפרטים . . 3 מה המסקנה הנובעת מן ההתנסות ? נמקו . . 4 האם אפשר להסיק מסקנה דומה גם בנוגע לשומנים ולחלבונים ? הסבירו . . 5 לאור מה שלמדתם , מה דעתכם על ההיגד שלפניכם ? נמקו . “ מזון שמכיל סוכרים פשוטים מגיע אל הדם מהר הרבה יותר ממזון שמכיל רב–סוכרים . " . 6 עודפי סוכר שנשארים בתאי הגוף הופכים לחומרי תשמורת מקבוצת הרב–סוכרים ( גליקוגן בבעלי–חיים ועמילן בצמחים . ( הסבירו : מה הקשר בין מעבר של חומרים דרך קרום בררני לבין חומרי תשמורת אלה בגופם של יצורים חיים ? שאלה : 2 השאלה עוסקת במיומנות של השוואה . חשוב לדון עם התלמידים בהבדלים שבין המציאות לבין המודל , המדגים מבנה , עקרונות או תהליך כלשהו . חשוב שהתלמידים יבינו שמודלים הם פשטניים יותר מהמציאות , ושהם מציגים רק חלק מהמאפיינים המורכבים שלה . הדגם והמעי , שניהם צינורות . הדגם הוא שקית דיאליזה מפלסטיק , ואילו המעי בנוי מתאים חיים . לשניהם קרום בררני . סביב השקית יש מים וסביב המעי - כלי דם . בשני המקרים מולקולות הגלוקוז , הקטנות , יוצאות מהצינור החוצה , ואילו מולקולות העמילן , הגדולות , נשארות בתוכו . שאלה : 3 רק החד–סוכר גלוקוז יכול לצאת מהשקית ( ומהמעי . ( עמילן אינו יכול לצאת אלא אם הוא מפורק לגלוקוז . שאלה : 4 כן , המסקנה הזאת נכונה גם לשומנים ולחלבונים , שבהם רק יחידות הבניין יכולות לעבור דרך הקרומים הבררניים של המעי ( יש לקבל גם את התשובה כי לא בטוח שהמסקנה תקפה לחומרים אחרים , וכי צריך לבדוק כל חומר כזה כשלעצמו . ( שאלה : 5 השאלה עוסקת במיומנות של טיעון . ההיגד נכון , כי רק החד–סוכרים נספגים במעי הדק . הדו–סוכרים צריכים להתפרק לחד–סוכרים , ותהליך זה דורש זמן . פירוקם של רב–סוכרים כגון עמילן דורש זמן רב עוד יותר . שאלה : 6 חומרי תשמורת הם מולקולות גדולות - רב–סוכרים שאינם יכולים לעבור דרך קרומי התאים . לכן לאחר שהם נוצרים בתאים ( מעודפי גלוקוז בתא ) הם נשארים שם עד שמתעורר צורך להשתמש בהם כמקור של אנרגיה כימית בגוף . אז הם מפורקים ליחידות הבניין שלהם - לגלוקוז , שיכול לצאת מן התאים ולעבור אל הרקמות שבהן הוא נחוץ . יש להבחין בין שני סוגים של פסולת הנפלטים מן הגוף : ( 1 ) פסולת של תהליך העיכול - החומרים בצואה שלא נוצרו בתאי הגוף , ולכן מערכת העיכול אינה נחשבת כמערכת הפרשה ; ( 2 ) פסולת הנוצרת בתהליכים של חילוף חומרים בגוף , כמו בנשימה התאית , ונפלטת מן הגוף במערכת ההפרשה ( בשתן . ( המעי הגס חומרים שלא עוכלו ממשיכים את דרכם בצינור העיכול אל המעי הגס . חומרים אלה הם , למשל , תאית וסיבים תזונתיים אחרים שמקורם בצמחים . לסיבים התזונתיים יש חשיבות רבה כי הם משפיעים על התכונות של עיסת המזון העוברת בצינור העיכול , ובכך משפרים את פעולת המעיים . המעי הגס הוא רחב וקצר לעומת המעי הדק ( אורכו “ רק״ מטר וחצי . ( אין בו סיסים , ולכן שטח הספיגה שלו קטן . חשיבותו העיקרית היא בספיגת עודפי מים שמקורם במזון או במיצי העיכול שהופרשו במהלך פירוק המזון . כך נמנע אבדן מים רבים . שאריות של מזון שלא התעכל הנותרות במעי הגס הן הצואה , והיא נפלטת החוצה . פי הטבעת פי הטבעת הוא הפתח התחתון של צינור העיכול . דרכו הצואה נפלטת מן הגוף החוצה . פי הטבעת נפתח ונסגר באמצעות שריר טבעתי שעל פעולתו אנחנו יכולים לשלוט .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار