שאלות הערכה

صفحة: 155

ז . טבלו קיסם לניקוי אוזניים בתמיסת הרוק , וכתבו או ציירו באמצעותו על החצי המתאים של צלחת האגר–עמילן ; טבלו קיסם לניקוי אוזניים בתמיסת העמילז המוכנה , וכתבו או ציירו באמצעות הקיסם על האגר–עמילן שבצלחת . ח . המתינו 15–כ דקות ובצעו את השלבים ג-ד . הציגו לתלמידים את התוצאות . תוצאות : תארו במילים : מה קרה בצלחת האגר–עמילן ? סיכום ומסקנות : . 1 מה מסקנתכם בנוגע לחשיבות הרוק בעיכול המזון ? נמקו . . 2 לאור מה שאתם יודעים על מבנה העמילן , אילו תוצרים התקבלו בניסוי ? . 3 הציעו ניסוי שבו אפשר לבדוק אם תשובתכם לשאלה 2 נכונה . היזכרו באמצעי זיהוי שונים שהכרתם . . 4 מה הקשר בין הניסוי שערכתם לבין תהליך העיכול ? . 5 האם בניסוי התרחש פירוק מכני או פירוק כימי ? נמקו . . 6 האם בפה מתרחש פירוק מכני או פירוק כימי ? נמקו . . 7 שערו : מה תהיה ההשפעה של הטמפרטורה על קצב פירוק העמילן ? נמקו השערתכם . . 8 הציעו ניסוי הבודק את השערתכם , ואם אפשר בצעו את הניסוי בכיתה וסכמו אותו . שאלה : 1 הרוק מכיל עמילז , אנזים המפרק את העמילן . הנימוק : בשני החצאים של צלחת האגר–עמילן , במקום שנעשה הציור או הכיתוב לא הופיע הצבע הסגול המזהה עמילן . שאלה : 2 העמילן הוא רב–סוכר , שמורכב מיחידות חוזרות של גלוקוז . תוצרי פירוקו בידי העמילז יכולים להיות שרשרות קצרות המורכבות מגלוקוז או דו–סוכרים ואולי גם מולקולות בודדות של גלוקוז . שאלה : 3 להיעזר בתמיסת בנדיקט או במקל בודק–גלוקוז כדי לבדוק אם העמילן התפרק עד לגלוקוז . שאלה : 4 בניסוי ראינו שבתחנה הראשונה של מערכת העיכול ( הפה , ( העמילן שבמזון מתפרק ליחידות המרכיבות אותו . שאלה : 5 בניסוי הודגם פירוק כימי . האנזים פירק מולקולה גדולה למולקולות קטנות יותר . שאלה : 6 בפה מתרחש גם פירוק מכני ( בזמן הלעיסה של המזון ) וגם פירוק כימי ( באמצעות העמילז שברוק . ( שאלה : 7 אפשר להפוך ניסוי איכותני זה לניסוי כמותי , שבו תיבדק השפעת הטמפרטורה על קצב הפירוק של העמילן באמצעות העמילז . על סמך הניסוי בקטלז שבוצע בפרק העוסק בתא , התלמידים אמורים לשער שעליית הטמפרטורה תזרז את פירוק העמילן , עד גבול עליון של טמפרטורה שמעבר לו האנזים ייפגע והפירוק ייפסק . שאלה : 8 אפשר לחמם לטמפרטורות שונות צלחות פטרי שבהן אגר–עמילן עם רוק או עם עמילז . הוושט המזון המעוכל בחלקו והמזון שטרם עוכל עוברים מן הפה אל הקיבה דרך צינור שנקרא ושט . זהו צינור שרירי המשמש תחנת מעבר בלבד . המזון אינו ממשיך להתפרק בו . שרירי הוושט מתכווצים בגלים , ודוחפים את גושי המזון לכיוון הקיבה גם כאשר שוכבים במאוזן , ואפילו כאשר עומדים על הראש . במעבר בין הוושט לקיבה נמצא שריר טבעתי שנקרא סוגר . שריר זה מאפשר את תנועת המזון אל תוך הקיבה , ומונע את חזרתו של המזון מן הקיבה אל הוושט . לעתים , כתוצאה מגירויים שונים כגון מזון מקולקל , נגיף או ריח רע , כיוון התנועה של המזון מתהפך , ואנו מקיאים : שרירי הבטן מתכווצים בחוזקה ולוחצים על הקיבה , השריר הסוגר נפתח , והמזון נדחף לכיוון ההפוך - מהקיבה אל הוושט , ומשם אל הפה והחוצה . המזון עובר בוושט ללא פירוק

السابق  |  التالي