|
|
صفحة: 90
מהלך הפעילות : א . טפטפו לכל מבחנה 2 טיפות מתמיסת היוד . ב . בדקו : איזה צבע קיבלתם ? ג . כתבו את התוצאות בטור החמישי ( צבע לאחר הוספת תמיסת יוד ) בטבלת התוצאות . תוצאות : העתיקו את טבלת התוצאות למחברתכם ורשמו בה את תוצאות הבדיקות שערכתם . סיכום ומסקנות : . 1 מה תפקידה של המבחנה המכילה מים בניסויים ? הסבירו . . 2 כיצד אפשר לזהות גלוקוז ? . 3 כיצד אפשר לזהות עמילן ? . 4 האם בעזרת יוד אפשר להבדיל בין גלוקוז לבין סוכרוז ? הסבירו . . 5 עמילן נאגר בפקעות של צמחים . כיצד תוכלו להוכיח זאת ? . 6 השתן של חולי סוכרת מכיל גלוקוז , בניגוד לשתן של אנשים בריאים . הציעו בדיקה פשוטה לאבחון סוכרת . שאלה : 1 בקרה . ייתכן שעצם החימום גורם לבנדיקט לשנות את צבעו לצבע כתום ולא נוכחות הסוכר . שאלה : 2 בעזרת האינדיקטור תמיסת בנדיקט או בעזרת מקלונים בודקי–גלוקוז . בחימום ובנוכחות חד–סוכרים כמו גלוקוז , משתנה הצבע של התמיסה מכחול לכתום . שאלה : 3 בעזרת יוד . בנוכחות עמילן מתקבל צבע סגול–כהה . שאלה : 4 לא , כי היוד הוא חומר בוחן לרב–סוכרים בלבד , ואינו מבחין בין חד–סוכרים לדו–סוכרים . שאלה : 5 אפשר לטפטף יוד על חתך של פקעת תפוח אדמה ולבדוק אם מתקבל צבע סגול–כהה . שאלה : 6 לבדוק את השתן עם תמיסת בנדיקט או עם מקלון בודק–גלוקוז . הפחמימות הן מולקולות המורכבות מאטומים של פחמן , של מימן ושל חמצן . יחידת בניין בסיסית של הפחמימות נקראת חד–סוכר . הדו–סוכרים מורכבים משתי יחידות של חד–סוכר , והרב–סוכרים הם מולקולות ענק המורכבות ממספר רב של יחידות חד–סוכר . בתהליכי הפירוק של סוכר בנשימה התאית נפלטת אנרגיה כימית . חלק מהאנרגיה הכימית מנוצל לתהליכים שונים בגוף וחלק ממנה מומר לחום . לא כל הסוכרים מתוקים . חד–סוכרים ודו–סוכרים מסיסים במים , ואילו רב–סוכרים אינם מסיסים במים . אפשר לזהות פחמימות באמצעות חומרי בוחן ואמצעי זיהוי מיוחדים - תמיסת בנדיקט או מקלונים בודקי–גלוקוז לגלוקוז , ותמיסת יוד לעמילן . מוסיפים לכל מבחנה 2 טיפות מתמיסת היוד איזו תמיסה נצבעת בסגול ?
|

|