|
|
صفحة: 149
גבעת האיריסים השחורים | סיפור סוזי היא הגיעה לבית הספר במושב - גבוהה ושחורת שיער ויפה מאוד . עד שלא פתחה פיה לא היה אפשר לדעת שהיא מהמעברה . העברית שדיברה לא תמיד הייתה נכונה , והיא לא דיברה כמו כולם . את זה הבנו עוד לפני השיעור הראשון . סוזי אזולאי היה שמה . והצרות חיכו לה מן הרגע שנכנסה לכיתה . 5 היא הגיעה אחרי כולם . רבע שעה אחרי שצלצלו לשיעור . היא הלכה לאט , ולכן המורה עמיקם כל כך כעס . “ מה בדיוק את עושה , גברתי הצעירה - " ? אמר בכעס . כשעמיקם אומר מילים כמו "בדיוק" זה סימן רע . זה סימן שהוא כועס מאוד . סוזי לא ידעה מיהו עמיקם , היא עדיין לא למדה איך לדבר איתו . ולכן היא עמדה מול עמיקם , וכאילו לא מבינה אמרה : “ סליחה " ? 10 הפנים של עמיקם היו אדומים מרוב כעס . "שבי - " ! צעק . סוזי לא הבינה . “ למה את לצועקת - " ? שאלה בקול רך . “ שבי - " ! הוא צעק . סוזי המשיכה להסתכל בעמיקם בשקט . לא היה בה פחד . אחר כך היא הסתכלה על הכיתה , הסתכלה שורה אחרי שורה , ובאותו טון דיבור שקט שאלה : “ איפה אני 15 בבקשה לשב " ? רק אז ראו כולם שאין כיסא בשבילה בכיתה . עמיקם לא ידע מה לעשות , והילדים התחילו לצחוק מאחורי הידיים שכיסו את הפה . “ מישהו צריך ללכת להביא כיסא " . התלמידים עוד לא הספיקו לחשוב מי ילך , ויפתח כבר קם והודיע : “ בסדר , אני הולך , " ויצא מהדלת במהירות הרוח . 20 לא עברה שנייה מאז שיצא , ועמוס , שכולם ידעו שהוא שונא את יפתח , אמר : “ יא-חביבי , איזה דון ז'ואן " . הכיתה צחקה בקול . “ שקט , שקט שיהיה בכיתה - " ! צעק עמיקם . הוא היכה בשולחן , אבל כבר לא היה כעס בקולו . להפך , הוא כאילו צחק . “ שיהיה ברור" - הודיע . “ שיהיה ברור : בכיתה שלי אין הבדל בין ילדי המעברה לבין 25 ילדי המושב . כולם שווים לטוב ולרע . ומי שמאחר , מקבל על הראש . פשוט מאוד " . הוא הסתובב אל הילדה שעמדה על יד דלת הכיתה , ושאל בכעס : “ מה שמך " ? “ שם שלי - סוזי אזולאי " . “ ולמה איחרת לשיעור " ? “ סליחה " ? 30 “ למה באת עכשיו ? עכשיו מאוחר " . עמיקם הציג את השעון שלו לסוזי . “ אה ! אני ללכתי " ... “ אני הלכתי - " . תיקן אותה .
|

|