|
|
صفحة: 129
כל אחד נתן עשרים פרוטות בשבוע , וכך סבק ביקר בשני סרטים - ביום שלישי וביום שישי . 35 אנחנו היינו מחכים לו ליד העץ . ובאמת היה כדאי לחכות . סבק היה מתאר את הסרט שראה , תמונה אחר תמונה , משפט אחר משפט , ולא ויתר על שום דבר . כל פעם שהיה רגע דרמטי , הוא היה מדבר בקול רם . הוא היה משחק ממש בכישרון רב . אנחנו היינו יושבים ושומעים אותו ומתפללים בליבנו שהסיפור לא ייגמר , שכל הזמן יהיו לו עוד סיפורים כאלה . 40 לסבק הייתה שפה עשירה , והוא תיאר את הדברים בצורה חיה : ראינו ממש בעינינו את האנשים על הסוסים , את האינדיאנים במדבר . את כולם הכרנו , עד אחד ! וכך , גם אם בהתחלה חשבנו שאולי צריך היה לשמור על תור ולא לוותר , עכשיו ידענו שעשינו את הדבר הנכון . סבק “ החזיר” לנו את הפרוטות שקיבל . הישיבה בשעות הערב בימי שלישי ושישי מתחת לעץ הייתה לנו שמחה גדולה . 45 אבל גם דאגנו : איך נשלם את עשרים הפרוטות כל שבוע ? לא תמיד היה קל למצוא את הפרוטות האלה . ילדים עניים היינו . לא היינו רעבים , לחם תמיד היה בבית , ולפעמים אפילו עם חמאה , אבל לאבות שלנו היה קשה מאוד לתת לנו עוד כסף . בשר היינו אוכלים רק בשבתות . רק לפעמים היינו מקבלים בגד חדש . קולנוע או מחנה קיץ היו חלום . 50 אז איך מצאנו עשרים פרוטות ? שימק חיפש ומצא עיתונים ישנים ומכר אותם בפרוטות לחנויות . קובה מכר בקבוקים ישנים לחנות יין . אדק הלך ממקום למקום וסידר כל מיני דברים , לבקשת בעלי החנויות . אני הייתי מוכר ספרים ישנים . אבל גם אחרי שעות רבות של עבודה , לא תמיד היו לנו עשרים פרוטות . ואז היינו לוקחים מהכסף שנשאר , אחרי שקנינו דברים בחנות בשביל אימא . 55 היינו עניים , אבל גם פה היו עניים פחות ועניים יותר . סבק היה הכי עני . אבא שלו נפצע במלחמה , והוא היה עומד ליד הבית ומוכר סיגריות . עיניו היו עצובות תמיד . ידענו : אין להם לחם לאכול . היה חורף של שלגים רבים , אבא של סבק עמד בחוץ גם בימים הקרים . הוא חלה ומצבו היה קשה . באחד מימי שלישי ישבנו מתחת לעץ , וסבק סיפר לנו את הסיפור של הסרט האחרון שראה . 60 כמו תמיד הוא סיפר על השריף ועל המלחמה באנשים הרעים ; אנחנו הקשבנו לו בלי לזוז . “ הינה השריף קם , כמעט עומד על הסוס , לוקח את הרובה ומסתכל אל האיש , שעומד מאחורי האבן הגדולה " ... אבל פתאום הפסיק שימק את הסיפור ואמר : “ מה פתאום !? סיפרת לפני רגע שהשריף נפצע קשה בראש , ולקחו אותו לכפר הקרוב " ! סבק שתק רגע ואז המשיך ואמר בכעס : " טיפש ! תקשיב יפה ואז תבין . סיפרתי שהאיש 65 שעוזר לשריף נפצע , ולא השריף " ! והוא המשיך בסיפור . אבל כולנו ידענו ששימק צדק ושסבק לא זכר מה קרה . סבק המשיך לספר את הסיפור , אבל אנחנו כבר ידענו ששמענו את הסיפור הזה , אותו סיפור ממש , לפני חודש .
|
|