|
|
صفحة: 125
בחוג לכתיבה יוצרת | שיחה מורה : שלום , מי רוצה להתחיל לקרוא ? נורית : טוב . אני אתחיל . כתבתי שיר . הינה , אני מחלקת לכם את הדף עם השיר . מורה : אז מה אתם רוצים לומר לנורית על השיר ? בן : כל הכבוד שבחמש שורות הצלחת לצייר במילים תמונה כל כך ברורה , וגם גרמת לנו לחשוב . מורה : אני מסכים . לדעתי , לומר הרבה במספר קטן של מילים זה כישרון . אז באמת כל הכבוד . מי עוד רוצה לומר משהו ? עדה : אני קוראת את השיר הזה ואני רואה את התמונה שאת מתארת . השיר נותן תמונה כל כך אמיתית של כל מה שיש במקום : ים כחול . סירה לבנה . חול צהוב . ארמון של חול . ילד . שמים גדולים . בן : אני רוצה לשאול משהו . כולנו יודעים שהים כחול והחול צהוב , אז למה בעצם לומר את זה !? מה שברור יכול להישאר בלי מילים . נורית : אולי אתם צודקים . גם אני הרגשתי שאני כאילו נותנת הוראות לצייר . והציור רגיל מדיי . בן : למה לא כתבת את השיר בחרוזים ? נורית : כי הרגשתי שחרוזים לא מתאימים לשיר הזה . זה בעצם משהו בין שיר וסיפור קצרצר . עדה : יש בשיר שורה שהיא הפתעה . מורה : על איזו שורה את מדברת ? עדה : השורה האחרונה . היא נהדרת בעיניי . מורה : עדה , תסבירי למה . עדה : השורה הזאת , על הילד שמסתכל על הארמון שהוא בנה לפני שהגל הורס אותו , היא סמל לחיים שלנו . יש רגעים בחיים שאנחנו מרגישים שהחלום התגשם , ופתאום הכול נעלם . מורה : הסוף קצת עצוב , לא ? נורית : אבל כולם יודעים שמחר יבוא ילד אחר ויבנה ארמון חדש בחול ... בן : אז אולי כדאי לכתוב את הרעיון הזה בשיר . נורית : אתם חושבים שאני צריכה להוסיף שורה ? עדה : כן . אני חושבת שצריך לתת תקווה . לספר שיש גם מחר . מורה : איזה יופי ! אני רואה שאתם מתחילים להבין ששיר רוצה גם לומר משהו . זה לא רק קצב ומילים גבוהות . יש רעיון ומסר מאחורי המילים ... דמיינו את השיר של נורית , לפי השיחה , וכתבו אותו בשש שורות . עברו לשיחה להאזנה עצמית | אפשר ללמד לכתוב ? הידעת ? ספר התורה הקטן בעולם הוא בגודל מ"ס 3 . 5 והוא נמצא בתיק זהב . מחיר הספר 300 אלף דולר .
|
|