|
|
صفحة: 63
בלחץ הזמן | סיפור האישה בשחור ישבה לידי , מאחורי הנהג באוטובוס מספר . 18 היא לא חשבה שבמשך הנסיעה באוטובוס אני אשמע את קולה , ושהיא תספר לי סיפור ארוך בכמה מילים . עליתי על האוטובוס . היא לא שמחה שאני יושב לידה . היא זזה במהירות , סידרה את הסל ושמה גבול בין הצד שלי לצד שלה . בגד לא נגע 5 בבגד , יד לא נגעה ביד . לא חיפשתי מקום אחר . בתחנה הבאה היה כבר מאוחר מדיי לשנות את דעתי . האוטובוס היה מלא נוסעים . אנשים עמדו קרובים זה לזה . לא היה מקום לזוז . חיילת אחת לא הסכימה לחכות לאוטובוס הבא . הנהג ביקש לא להיכנס , אבל היא נכנסה 10 בכוח לאוטובוס . הנהג סגר את הדלת בכוח , היא הייתה בפנים , אבל התיק שלה נשאר בחוץ . האנשים מסביב הצטערו איתה על התיק , וביקשו מן הנהג לפתוח את הדלת . גם בחור גבוה עם שיער ארוך דחף ונכנס בכוח לאוטובוס . הוא דווקא אמר שהנהג צודק , ושלא צריך לשמוע לאנשים הצועקים . לדעתו הגיע הזמן שאנשי הארץ וגם החיילות ילמדו לשמוע לחוקים . 15 האישה לידי נשארה מחוץ למה שקורה . היא כאילו לא ראתה שהנהג פתח את הדלת במהירות , והתיק של החיילת כבר היה בפנים . היא גם כאילו לא שמה לב שהבחור הצעיר עם השיער הארוך הפסיק לומר שהנהג צודק , והתחיל לומר שהנהג לא צודק . פתאום האוטובוס עצר : מכונית עברה במהירות בכביש , ממש לפני האוטובוס . 20 כולם זזו , נפלו ודחפו זה את זה . הבחור הגבוה קיבל מכה בראש . עכשיו הוא כבר כעס לא רק על הנהג . הוא כעס על המדינה . הוא המשיך לכעוס עוד כמה תחנות . כל אותו זמן האישה לידי לא זזה . היא שתקה ושמרה על הגבול ביני לבינה . השתיקה שלה נגעה בי . החלטתי להקשיב לשתיקה שלה . 25 עמדנו ברמזור , וליד האוטובוס שלנו עמד אוטובוס אחר מלא אנשים . האישה שלידי פתאום התעוררה וקראה למישהי בחלון של האוטובוס האחר : " עליזה ! עליזה ! למה לא באת ללוויה " ? עליזה ישבה ליד הדלת , והחלון שלה היה מול החלון שלנו . האוטובוסים נגעו כמעט זה בזה . החיילת כבר נכנסה פנימה לתוך האוטובוס . אבל הבחור הגבוה 30 דווקא רצה לראות מי היא אותה עליזה שלא הייתה בלוויה . " כרמלה ! כרמלה ! איך זה היה שם - " ? הקול של עליזה עלה על הרעשים של הכביש . היא רצתה לשמוע הכול . הרמזור המשיך להיות אדום .
|

|