|
|
صفحة: 91
אבא שלי איש-צפור דיויד אלמונד ( קטע מתוך הספר ) תרגם : מיכאל דק " אתה יכול לצפות בצפורים , אבא " , אמרה ליזי . " אתה יכול להסתכל עליהן בגנה . אתה יכול לרשם רשימות ולשרטט שרטוטים . אתה לא חיב ממש לתפס אותן , נכון " ? היא הצביעה לעבר השמים , אל עורב שעבר במעוף מעל לגנה . " תראה את העורב הזה " , היא אמרה . " אתה רואה שבקצה הכנפים יש לו נוצות בולטות שנראות כמו אצבעות ? אין לך נוצות כאלה בכנפים שהכנת , נכון " ? " נכון . כאלה באמת אין לי " , אמר אבא . ליזי הצביעה שוב לעבר השמים . " תראה את הגדרון המתוק הזה " , היא אמרה . " תשמע איזה יפי של שירים , אבא " . הם התבוננו והקשיבו יחד . היו צפורים בשמים ובין ענפי העצים . היו צפורים על גגות בתים ועל חומות ועל ארבות , והשירה שלהן נשמעה מכל עבר וזה היה יפהפה . " נכון שהם מקסימים , אבא " ? שאלה ליזי . " ממש מקסימים " , אמר אבא . הם הקשיבו יחד , ואז הוא שרק , וצפור השיבה לו שריקה . הוא קרא כעורב , וצפור השיבה לו קריאה . "אתה כל כך מכשר , אבא " , מלמלה ליזי .
|
|