מרכז מנהלי של היישוב היהודי בארץ ישראל

כשהחלה התנועה הלאומית היהודית , בעשורים האחרונים של התקופה העות’מאנית , הייתה זו יפו ואחר כך תל אביב הצעירה , ששימשו כאכסניה למוסדות שונים של ארגוני תנועה זו . ארגונים אלה העדיפו כבר בראשית ההתיישבות היהודית החדשה בארץ ישראל למקם את המרכז הארצי שלהם ביפו ולא בירושלים . הדבר בא לידי ביטוי בכמה אירועים בולטים , המבטאים את ראשית התחרות על ההגמוניה הארצית בין ירושלים ויפו , תחרות אשר הוכרעה בהדרגה לטובתה של יפו . השאלה היכן למקם את משרדי הארגון התיישבותי היהודי עלתה פעמיים בשנות השמונים של המאה , 19-ה ובשתי הפעמים התנהל מאבק בין יפו לירושלים , כאשר בסופו של דבר הבחירה הייתה להתמקם ביפו . בפעם ראשונה עלתה הסוגיה בשנת 1882 כאשר זלמן דוד לבונטין חיפש מקום לפעולתו של ועד אגודת ‘ יסוד , ’המעלה ולאחר שורה של ויכוחים בחר ביפו ולא בירושלים . בשנת 1885 חיפש קלונימוס ויסוצקי מקום לפעילותו של משרד הוועד הפועל של הוועד האודיסאי של ‘ חובבי ציון’ בארץ ישראל , ושוב התקיימה תחרות בין שתי הערים . גם הפעם גברה יפו של ‘ היישוב החדש’ על ירושלים של ‘ היישוב . ’הישן אך לא לפני שהושגה פשרה זמנית של קיום שני ועדי...  إلى الكتاب