בצד שיקום החיים היהודיים לאחר החורבן על ידי חכמי יבנה נמשכה כל העת התסיסה נגד השלטון הרומי . התסיסה התגבשה למרד מאורגן בשנים 135–132 לסה"נ בהנהגת שמעון בר כוכבא . שאלת המניעים למרד נתונה במחלוקת בין החוקרים : האם המרד פרץ בעקבות גזרות נגד היהודים או שהגזרות הוטלו על היהודים בעקבות המרד ? יש הסבורים כי המרד פרץ בשל המדיניות של הקיסר הדריאנוס , ששלט בשנים 138–117 לסה"נ . עד ימיו נהגו הקיסרים הרומים להתיר ליהודים למול את בניהם ולא כללו את המילה במסגרת החוק הרומי שאסר על סירוס ; ואילו הדריאנוס הטיל גזרה על המילה – כלומר ביטל את הפטור המיוחד ליהודים . מניחים כי הגזרה הוטלה כנראה סמוך לשנת 130 או 131 לסה"נ , הזמן שבו ביקר הדריאנוס בארץ ישראל . ייתכן שהדריאנוס נקט צעד זה בגלל השקפותיו ההלניסטיות , אך יש חוקרים הטוענים כי ביטול הפטור נועד לפגוע במכוון ביהודים . גזרה אחרת הייתה תכניתו של הדריאנוס להקים מקדש לאל הרומי יופיטר במקום בית המקדש שחרב ולהפוך את ירושלים לעיר אלילית בשם איליה קפיטולינה - ' איליה' על שם הקיסר איליוס הדריאנוס ; ו'קפיטולינה' על שם גבעת הקפיטול ברומא , מקום מושבם של האלים ש...
إلى الكتاب