בימי רבן גמליאל חוברה ברכת המינים הנאמרת בתפילת שמונה עשרה . לדעת חוקרים אחדים הברכה – למעשה הקללה – מכוונת אל כל הנוצרים ; ולדעת חוקרים אחרים היא מכוונת רק אל היהודים-הנוצרים ( עמ' . ( 61 היהודים-הנוצרים נהגו להתפלל עם היהודים בבתי הכנסת , וברכת המינים חוברה כדי להרחיקם ולמנוע מהם להשפיע על הציבור . הספרים שהם כתבו , גם אם היו ספרי תורה , נחשבו לספרים שאין לנהוג בהם קדושה . לדוגמה , במקרה של שרפה בשבת מותר לחלל את השבת כדי להציל ספרי תורה , אבל אין מצילים ספרי תורה שנכתבו על ידי מינים אף על פי שגם בהם מופיע שם ה' ( שבת קטז ע"א . ( בהרחקת המינים ביקשו רבן גמליאל וחכמי יבנה ללכד את העם . יש הרואים בהרחקתם את סיומו של תהליך שבו היהודים-הנוצרים ביקשו להתנתק משאר היהודים – הם לא השתתפו במרד הגדול ( עמ' , ( 70 וראו בחורבן אות להתגשמות הנבואות של ישו . ואולם , יש חוקרים החולקים על כך שהרחקת המינים הייתה תוצאה של אי-השתתפותם במרד הגדול וטוענים כי היא מבטאת את השאיפה של רבן גמליאל ליצור יהדות אחידה בלי פיצול לכיתות . על המגמה של ליכוד העם נוספה גם מגמה חדשה של חיזוק היישוב היהודי בארץ , ובתקופ...
إلى الكتاب