הפרושים ראו את עצמם יורשים של אנשי הכנסת הגדולה בשלשלת המסירה של התורה שבעל פה , שהיא הפרשנות לתורה שבכתב . הפרושים האמינו שהתורה שבעל פה ניתנה למשה בהר סיני עם התורה שבכתב . הם פסקו הלכות על פי כללים של פסיקת הלכה שעברו במסורת או על פי כללים שניתנים להסקה בעזרת השכל האנושי , כגון השוואה בין פסוקים ולימוד בדרך של קל וחומר ( מידות שהתורה נדרשת בהן . ( לדעת הפרושים לימוד התורה וההקפדה על מצוותיה מאפשרים לכל אדם מישראל להגיע לדרגה של קדושה . בדבריהם מופיעה דרישה להעמיק את לימוד התורה . לדוגמה : " יהי ביתך בית ועד לחכמים" ( משנה , אבות א , ד ) או " עשה תורתך קבע" ( משנה , אבות א , טו . ( לדעתם ללמדנות ולבקיאות יש חשיבות גדולה מזו של נבואה או ייחוס משפחתי , ובקרב הפרושים היו חכמים שמוצאם מכל השכבות החברתיות . לדוגמה , רבי יהושע בן חנניה היה פחמי ( מייצר פחמים ) עני , ולעומתו רבי אלעזר בן עזריה היה כוהן עשיר . הפרושים השתתפו בהנהגת העם והיו חברים בסנהדרין ( עמ' , ( 16 בצדם של הכוהנים וראשי המשפחות המכובדות . מקומה של הסנהדרין , היה במקדש בלשכת הגזית , אחת משש הלשכות שהיו במקדש , ויש הטוענים ...
إلى الكتاب