" מה את רוצה " ? שואלת המוכרת בחנות , ואני אומרת לה : " אני רוצה עט שמח . אני רוצה לכתוב דברים שמחים " . " יופי . וקינה יש פה עט שמח . אולי את רוצה גם מחברת שמחה " ? " לא תודה " , אני אומרת לה , "אני לא כותבת במחברת . מחברות זה דבר עצוב " . " נכון " , היא אומרת ונותנת לי עט אחר , "זה עט שמח מאוד . " " תודה . " אני אומרת לה תודה גם על העט הנחמד וגם על המשחק . אני קשחקת עם המוכרת . השיחה עם המוכרת הנחמדה היא דוגמה למשחק . גם אני וגם המוכרת יודעות : אין עט שמח , ועטים לא יכולים לכתוב דברים שמחים . אבל אם אני רוצה , אני יכולה לשחק , כאילו אני שמחה . כמשחקים אנחנו יכולים לבנות עולם טוב יותר , וכך הם עוזרים לנו להיות שמחים יותר ולראות את היופי כחיים . משחק שמח ועצוב יש בסרט "החיים יפים , " של רובךטו בניני . זה סרט על השואה . הסרט מספר על אבא ועל ילד קטן וו באיטליה T : - במלחמת .-: . העולם T T השנייה : - . T באמצע המלחמה שולחים את האב ואת הבן למחנה ךיכו-ז . האב משחק עם הילד ומספר לו סיפורים , כאילו המחנה והמלחמה הם משחק . וכך אפילו ברגעים קשים מאוד הילד צוחק . המשחקים והסיפורים של אבא ...
إلى الكتاب