לפניכם דבריו של פסיכיאטר חולה סרטן , בן ; 70 " לפני שנתיים חליתי בסרטן . עמדתי לפני ניתוח קשה מאוד , לא ידעתי איך אני אצא ממנו . חשבתי שאם אני מוצא את עצמי במיטה בבית חולים חצי צמח , מחובר לכל מיני מכשירים שמחזיקים אותי בחיים , זה הרי גובל בהתעללות . הסרטן לקח לי כליה , טחול וחלק מהמעי . אם זה יימשך ככה , תישאר לי רק העטיפה החיצונית , ובפנים לא יהיה שום דבר . כיום אני מתפקד לגמרי תקין , בהתאוששות , אני מניח שעוד שלושה ארבעה שבועות אחזור לתפקוד מלא , ובעוד חודשיים אדע מה פסק הזמן שנותר לי , לפי צילומי רנטגן . אבל אם יגיע מצב שבו אראה , שאי אפשר יותר לעזור לי , ושיהיה לי קשה לתפקד , אפסיק את חיי . אם יחזיקו אותי בסבל וייסורים והשפלה , בטענה שזה מה שצריך לעשות , אני לא מוכן לקבל את זה . לא מוכן שהנשמות הטובות של הרפואה יחזיקו אותי בכוח ב"חיים" [ - ]
إلى الكتاب