עד כה עסקנו בעיקר במצבים שבהם עומדים בני אדם בפני הדילמה , אם כדי להציל את עצמם ( כיחידים או כקבוצה ) מותר להם לגרום , אפילו בעקיפין , למותם של אחרים . בפרק זה נדון במצב שונה לחלוטין . מי שנמצא כאן בסכנת חיים מלכתחילה הוא רק הזולת , והשאלה היא , האם חייבים לצאת לעזרתו בכל מחיר ? למשל : האם לקפוץ למים כדי להציל טובע תוך הסתכנות עצמית ? האם אפשר לחייב אדם להיחלץ לעזרת אנשים שנפגעו בתאונה או באסון ? האם לסכן חיילים , בשדה הקרב , בניסיון להציל פצועים ? עד כמה להסתכן בנסיון לשחרר שבויים הנתונים בידי האויב ? מה דעתכם ! בפרקים הקודמים למדנו כמה עקרונות , לדוגמה ו "חייך קודמים לחיי חברך" או " אין מאבדים נפש מפני נפש" ( כלומר אסור להביא לאובדן חיי אדם אחד למען חיי אדם אחר . ( האם בשם עקרונות אלה יכול אדם להימנע מלהגיש עזרה לזולתו , אם בהגשת העזרה הוא מסכן את עצמו ? למעשה , לפנינו שתי שאלות שונות . 1 ? . האס בכלל ניתן לחייב אדם ( על פי חוק ) להגיש לזולתו עזרה בעת צרה ? . 2 האם ניתן לחייבו לסכן את חייו בעת מתן העזרה ? אם כן — עד כמה ?
إلى الكتاب