ביום קיץ חם יצאו שני צעירים לטיול בגייפ במדבר יהודה . במהלך הטיול , אירעה תקלה בגייפ . ענייניים ונמרצים , החלו השניים לתקן את הג'יפ . הם עבדו כמיטב יכולתם , אך לאחר מאמצים רבים הבינו כי לא יוכלו לתקנו . הגייפ נשאר תקוע , ושני החברים נותרו בלב המדבר , בחום לוהט , הרחק מכל יישוב שהוא . הם הגיעו למסקנה שאין ברירה , אלא להשאיר את הרכב ולהגיע בהליכה למקום יישוב . לאחר הליכה במשך שעות אחדות כמות המיס שנותרה להם הייתה מועטה . הם החלו לגלות סימני התייבשות , אך הוסיפו להתקדם עד שראו לפניהם שלט ועליו שם של יישוב . אלא שכדי להגיע ליישוב היה עליהם לעבור עוד עשרים קילומטר . לאחד מהם לא נשארו מיס כלל , ולחברו נותרה רק מימיית מים אחת . במצב של תשישות , מיובשים וצרובים מן השמש הלוהטת , המשיכו השניים ללכת . הס קיוו למצוא איזה מעיין מים או לפחות צמחי מדבר כלשהם אך לשווא . שניהם נמנעו משתיית המים שהיו עוד ברשותם . הם הבינו שאם יחלקו ביניהם את המים , ושניהם ישתו מעט , אף לא אחד מהם יצליח להגיע חי ליישוב הקרוב . אבל אס אחד מהם ישתה את כל המים , סיכוייו להגיע חי ליישוב — טובים . שאלות . 1 מהן האפשרי ות שעמד...
إلى الكتاب