במאה השש עשרה התחוללה באירופה מהפכה דתית והיא פילגה את הנצרות . בתוך הכנסייה הקתולית התעוררה ביקורת נוקבת ועלתה דרישה לשינוי . אחד המבקרים היה מרטין לותר , פרופסור גרמני לתאולוגיה ונזיר - הוא הזדעזע מן השחיתות שנתגלתה בכנסייה , מגיוס הכספים מן המאמינים על ידי מכירת שטרי מחילה , ומחיי הפאר והמותרות של האפיפיורים ובכירי הכנסייה . בשנת 1517 פרסם לותר במסמך שנקרא " תשעים וחמש התזות" את ביקורתו נגד הכנסייה , ותלמידיו הפיצו אותה . כתוצאה מביקורתו קמה תנועה שביקשה לתקן את הכנסייה , והיא נקראת " רפורמציה . " לותר טען שהמאמין הנוצרי אינו זקוק לתיווך של כומר בינו לבין האל - הוא יכול לקרוא בעצמו בכתבי הקודש , להתפלל ולהאמין ; רק האמונה שבלב תגאל אותו מחטאיו , ולא שטרי המחילה . מכך הוא הסיק שכל המערכת של הכנסייה הקתולית מיותרת . בעקבות פעילותו של לותר הטיל עליו האפיפיור חרם וביקש להעמידו למשפט . לאחר שלותר סירב לחזור בו מהתקפתו על הכנסייה , אישר הקיסר קרל החמישי את החרם של האפיפיור ותבע להעמיד את לותר למשפט . כתוצאה מהפעילות של לותר וחסידיו התפלגה הנצרות לשני מחנות : הכנסייה הקתולית והכנסייה הפרוט...
إلى الكتاب