אדוני הערים באירופה הזמינו יהודים לגור בעריהם מכיוון שהיו בעלי ניסיון במסחר , במלאכה ובמנהל . כך קמו קהילות יהודיות בערים רבות , והמפורסמות שבהן היו קהילות אשכנז . היהודים קיבלו משליטי העיר זכויות מיוחדות , כגון רשות לגור ברחוב או בשכונה משלהם ולהקים סביבם חומה , כדי להגן עליהם . במסגרת הארגון הקהילתי יכלו היהודים לקיים את אורח החיים היהודי ולשמור על זהותם היהודית . במרכז חיי הקהילה עמד בית הכנסת , ופעלו בה עוד מוסדות : תלמוד תורה , בית מדרש , בית תמחוי , בית חתונות , מקווה , בית עלמין ועוד . למנהיגי הקהילה הייתה סמכות להטיל עונשים על בני הקהילה . העונש החמור ביותר היה חרם , שפירושו נידוי המוחרם מן הקהילה . למנהיגי הקהילה הייתה גם הסמכות לתקן תקנות שנועדו להסדיר את חיי היום-יום של חבריה . התקנות חייבו כל אחד ואחת מבני הקהילה , והתפרסו על פני תחומי חיים רבים ומגוונים : מסחר , מגורים ויחסים בין אדם לחברו . תקנות שנקבעו בקהילה מסוימת לא תמיד חייבו את בני הקהילות האחרות - אלא אם הסכימו על כך . כל יהודי שהצטרף לקהילה התחייב לשמור על תקנותיה . אחד ממתקני התקנות הגדולים היה ר' גרשום מאור הגול...
إلى الكتاب