חוק חג המצות ( איסורי חמץ , ( תשמ"ו1986- חוק אחר שעורר מחלוקת ציבורית היה החוק האוסר על הצגת מוצרי חמץ בפרהסיה במהלך חג הפסח לצורכי מכירה או צריכה . החוק לא חל על יישוב שתושביו אינם יהודים , או על חלק של יישוב שמרבית תושביו אינם יהודים , או שמרבית בתי העסק השוכנים בו אינם של יהודים . החוק גם לא חל על יישובים שיתופיים כמו קיבוצים , שבהם בתי העסק מיועדים לצריכת תושבי המקום . ח"כ אבנר שאקי ( מפד"ל , ( שיזם את החוק , הסביר כי הצעתו לא נועדה למנוע ממי שחפץ בכך לקנות או לאכול חמץ , אלא למנוע פגיעה ברגשות דתיים , שכן ההלכה היהודית אוסרת לא רק על אכילת החמץ , אלא גם על ראייתו . שאקי התייחס אל הצעת החוק כאל חלק מהמאמץ של המפלגות הדתיות " להבטיח את דמותה היהודית של מדינת ישראל . " * ת"פ ( נתניה ) , 1310 / 95 מדינת ישראל נגד רובינשטיין ( לא פורסם . ( ראו גם " להיות אזרחים בישראל" עמ' . 314-313 ** מתוך נתן אלתרמן , כתבים בארבעה כרכים , כרך ג , הטור השביעי הוצאת " דבר . " הוצאת הקיבוץ המאוחד , תשכ"ב , עמ' . 238-237 מדברי הכנסת
إلى الكتاب