היחס לציונות ולמדינת ישראל מאז קמה התנועה הציונית היא נתפסה בעיני רוב החרדים כסכנה לקיומו של העם היהודי וכגורם שיש בו כדי להרחיק אותו מדרך התורה . גם לולא היו ראשי הציונות חילוניים , הייתה בתנועה הציונית , מעצם היותה תנועה לאומית מודרנית , קריאת תגר על התפיסה החרדית . זאת , מכיוון שעל-פי תפיסה זו אסור לקרב את הגאולה על-ידי יוזמה אנושית , אלא יש להיות ראויים לביאת המשיח . המיעוט החרדי שבחר בשעתו להצטרף לתנועה הציונית פרש ממנה כבר בשנת 1911 משגברה בה המגמה התרבותית החילונית ( על "אגודת ישראל , " ראו עמ' . ( 122-119 עם זאת , ובמיוחד בעקבות השואה , היו הוגים וחוגים חרדיים שהתייחסו בחיוב לרעיון של הקמת מדינה יהודית , והיו אף מי שראו בעצם הקמתה אירוע היסטורי יוצא דופן שיש בו כדי לשנות את מעמדו של העם היהודי בעולם . כפועל יוצא של עמדה זו , בחרו חוגים אלה להשתלב במוסדות המדינה שזה עתה קמה . מקצתם עשו זאת מתוך מגמה להשפיע על דמותה , כדי שתהלום את ערכי התורה ; ומקצתם , מתוך מגמה להגן על האינטרסים של הציבור החרדי . למרות ההשתלבות הפוליטית המשיכו חוגים חרדיים שלא להכיר בלגיטימיות של ציבור יהודי שא...
إلى الكتاب