ההזדהות עם מדינת ישראל הציבור הדתי-לאומי הצטרף לתנועה הציונית מראשיתה , ונציגיו היו שותפים במוסדות היישוב ולאחר מכן במוסדות המדינה . ההצטרפות הייתה תוצאה של תפיסה רעיונית , שראתה בחיוב את היוזמה האנושית לקירוב הגאולה , בניגוד לתפיסות דתיות שביקשו להימנע מ"דחיקת הקץ" וקראו להמתין לגאולה משמיים . לפי התפיסה הציונית-דתית , הגאולה איננה נסית , כלומר תוצאה של התרחשות על טבעית , אלא תהליך הדרגתי מעשה ידי אדם , ושיבת העם היהודי לארץ-ישראל היא שלב הכרחי בו . יתר על כן , היו הוגים ציונים דתיים , כמו הרב ריינס , שטענו כי התהליך הציוני ה"טבעי" לכאורה , אף הוא למעשה פעולה אלוהית . המצוקות והרדיפות שעברו על העם היהודי במקומות גלותו המחישו לרב ריינס את הצורך הקיומי שיש בהקמת מדינה יהודית ריבונית , אף מבלי לייחס להקמתה משמעות דתית . את תמיכתו בציונות הוא נימק , אולי כדי להצדיק זאת בפני מתנגדיה החרדים , בכך שהיא " אמצעי להיטיב את מצב עם ישראל ... ואין בה אף שמץ מן הרוחניות . " אולם , הנטייה של רוב ההוגים הציונים הדתיים הייתה לראות בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל לא רק מקלט פיזי מפני רדיפות , אלא ביטוי ל...
إلى الكتاب