פעילות מסכמת 11 קראו את המאמר הבא, וענו על השאלות שאחריו. כבודה האבוד של השפה / ברוריה אבידן-בריר 1 מה קרה לעברית האהובה שלנו שככה ירדה מגדולתה? ומתי התחילו כולם לדבר בשגיאות? היו זמנים שבהם יכולת לקבוע את מצבו של אדם ומיקומו בחברה על פי שפתו. מי שרצו לפרוץ לעולם האינטלקטואלי, ידעו שעליהם להשביח 5 את שפתם ולהעשיר אותה, אחרת לא יוכלו להצליח. היום גם סופרים מתגאים בשפה רזה בגובה העיניים. מי שמדבר בשפה גבוהה מסתכן בלהיות אאוט, חשוד ללא חנינה ביורמיות ובחנוניות. עורכי דין, יחצנים ואפילו עיתונאים שמתפרנסים ממילים, מילים, מילים, לא מתביישים לגלגל שגיאות צורמות ומקפיצות. אם תמימה שכמותי 10 מעזה להעיר להם, יש בפיהם רק תשובה אחת: "כזה אני, ולא אכפת לי. ובכלל, אז מה אם אני אומר שאני אוהב שלושה ביצים לארוחת בוקר? כשאני מדבר אולי "מתחלקות" לי שגיאות. כשאני כותב זה לא קורה". אלא שגם בשעה שהם כותבים, הזכר והנקבה מתערבלים זה בחיקו של זה. וארכאית כמוני, שחרדה לכבודה האבוד של השפה, מלקטת יום יום, 15 בסיזיפיות מעוררת חמלה, שגיאות הפזורות בעיתונים. למשל, שאלה שמפנה עיתונאי למרואיין: "מתי השכרת את הדירה ש...
إلى الكتاب