ט , טית האות התשיעית באלף - בית העברי . הערך המספרי שלה - 9 . היא באה בצרוף טו , טז ( 16,15 במקום יה יו , שהן מרכיבים של שם אלוהים ) . כשהאות ט מופיעה לפני מספרים הגדולים מאלף - ערכה 9,000 . אין יודעים את מקור שמה של האות . צורתה בכתב הכנעני והפניקי הקדום היה צלב בתוך עגול . בכתב היוני מופיעה האות כשאחת מצלעות הצלב נשמטה , כך שצורת האות כעגול שבתוכו קו מקצר . האות נהגתה כשהלשון בין השנים . צורת האות ט , כפי שאנו מכירים היום , התקבלה מן הסימן בארמית של עגול החצוי בקו . עם השנים נפתח העגול והקו החוצה נשאר מחבר לפנתו הימנית . בערבית התפתחו שתי אותיות מן הטי"ת הקדומה - האות'טא'והאות'ט'א'- שאין לה מקבילה בעברית והגיתה כדל"ת רפה . ארמית כתב נתב עברי ערבית , לשון וספרות
إلى الكتاب