חסידי אמות העולם תאר הנתן ללא - יהודים שסכנו את נפשם , בעקר בתקופת השואה , כדי להציל חייהם של יהודים . במקור זהו הכנוי שבו כנו חז"ל נכרים שומרי מצוות התורה . כבר במקרא מזכרים נכרים שהתקרבו מאוד לבני ישראל והשתתפו עמם בעבודת האל : " ובני הנכר הנלוים על ה'לשרתו ולאהבה את שם ה'להיות לו לעבדים"( ישעיהו נו ו ) . חז"ל קראו להם " חסידי אמות עולם " וצינו כי מקומם שמור להם בעולם הבא . גם הרמב"ם צדד בגישה זו : " כל המקבל שבע מצוות ( של בני נח ) ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אמות העולם ויש לו חלק לעולם הבא"( הלכות מלכים ח , יא ) . בימי הבינים התרחב המשג גם לנוצרים או למסלמים שהיטיבו עם העם היהודי , ביחוד בשעת צרה . בימינו נהוג לכנות בתאר " חסידי אמות עולם " לא - יהודים שעזרו בשנות מלחמת העולם השניה , תוך סכון חייהם שלהם , להסתיר ולמלט יהודים מפני הנאצים . בישראל נקבע בחק " זכרון השואה והגבורה - יד ושם תשי"ג 1953", כי התאר נתן לאלה אשר " שמו נפשם בכפם להצלת יהודים". התאר נתן ברב כבוד , בטקס הנערך במוזאון " יד ושם". כל אחד מחסידי אמות העולם נוטע עץ הנושא את שמו בשדרת חסידי אמות העולם", ומקבל מדליון כס...
إلى الكتاب