المؤلّف: מאירה שגב ובילי סביר

سنة الإصدار: 2004

كلمات مفتاحيّة: ארץ (כוכב לכת); גיאולוגיה; תנועות טקטוניות; גיאומורפולוגיה; כדור הארץ; כוכב לכת; כדור-הארץ; ארץ; תהליכים גיאולוגיים; תהליכים פנימיים; טקטוניקה; גיאו דינמיקה; גיאו-דינמיקה; גיאודינמיקה; תנועת הלוחות; תזוזת הלוחות; לוחות (ארץ); טקטוניקת הלוחות; תנועת היבשות; גיאו מורפולוגיה; גיאו-מורפולוגיה; תהליכים גיאומורפולוגיים; תהליכים חיצוניים

הספר "מסע במרחבי כדור הארץ" עוסק בשלושה נושאים מרכזיים של הגיאוגרפיה הפיזית: אסטרונומיה (כדור הארץ במסלולו), גאולוגיה (הכוחות הפנימיים), גאומורפולוגיה (הכוחות החיצוניים).
בספר קטעי מידע עדכניים, עשרות איורים תלת מימדיים, מפות וצילומי לווין. כן מועשר הספר בקטעי הרחבה והעשרה, במילון מושגים, בחקרי מקרה ובהפניות למקורות תוכן שונים באינטרנט. إلى الكتاب

موضوع/ مواضيع: , ארכיון

فهرس الكتاب:

• מסע במרחבי כדור הארץ:פרקים נבחרים בגאוגרפיה פיזית

• תוכן העניינים

• פתח דבר

• ‭$}‬־‭,«‬ ^ר'ץזסליכ/ (א‭^pQolk ,ofi >Heo )^> JoC ^^!/‬

• חלק ראשון: מסע במרחב ובזמן

• כל‭)1>1/\‬י‭fe Mis :;‬ כ‭>3-‬ר־ ‭Kj /o'Qllt)nQolt '^ ? ' (| T)M(13Q/ 'Qo f~>/cD‬ לז'רץז

• פרק א: להביט רחוק

• על גלקסיות, כוכבים וכל השאר...

• ‭3 .4‬גל>י' ‭<5^ ^ am‬ ־ ‭° K‬ רח> ‭*'P^ *‬

• ‭[6 .51‬לו‭. $ 00*0 9 ©^ 7)>0‬

• ללא כותרת

• ה "שכונה'' שלנו - מערכת השמש

• ‭.4‬ מערכת השמש

• האדם בחלל

• ~־‭d>/po/6 . S‬ יז^ ‭%X\‬

• ‭^ fa n),p o^ ^f ce<‬

• ‭f t lcZ> .‬

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• ‭f- ^ -& **‬ י"יו י ‭/ %; '*** 6‬ הו/ו^יה

• ‭MOP ' , ^ r I /Tn ^lo P« ln *l pf ^Cijs ?^ ^‬

• פרק ב: בתנועה מתמדת

• השמש, כדור הארץ והירח בתנועה

• ‭,uiniun .12‬ כדור הארץ והירח בתנועה הירח, כדור הארץ והשמש - כל אחד מהם סובב סביב עצמו. תוך כדי כך הירח מקיף את כדור הארץ, ושניהם יחד מקיפים את השמש

• תנועת הסיבוב העצמי של כדור הארץ

• ‭.13‬ חילופי יום ולילה על פני בדור הארץ א. אור יום בישראל. (באות! הזמן בארצות הברית שעת לילה מאוחרת) ב. אור יום בארצות הברית. (באותו הזמן, בישראל שורר לילה) שימו לב לאזור ההארה המסומן בקו מרוסק לבן

• ‭n>11T2 tin ncirtr .15‬ תקר>נה במהלך היום והשפעתם על גודל השמח המתחמם שימו לב: בצהר"ם אותה כמות קרניים מחממת שסח ק0ן יותר מהשטח שהיא מחממת לפנות ערב או מוקדם בבוקר. הביטו ביחידת השנ1ח המסומנת בקו האדום: לפנות ערב ובבוקר הקרינה מתפזרת על פני ש0ח גדול יותר - ולכן כמות הקרניים המחממות יחידת שסח, ק0נה מכמות הקרניים בצהר"ם. שימו לב גם להבדל במרחק שקרני השמש עוברות: לפנות ערב ובבוקר המרחק גדול יותר מהמרחק בצהר"ם

• ‭'G>r.*'fe1^Q, ^)7v ajrvsra MD //J.0 40‬ יד‭%»& (3‬ י ‭, 0*> /‬

• ‭.18‬מפת א7ור> הזמן

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• תנועת ההקפה של כדור הארץ סביב השמש

• ‭.20‬ מישור המלקה והמסלולים של בובבי הלבת םביב השמש המסלולים ומישור המלקה מסומנים באיור לשם המחשה, אך כמובן - הם דמיוניים ואי אפשר לראותם בשמים

• ‭.21‬ ציר הנטייה של כדור הארץ ביתם למישור המלקה

• ‭.22‬ הזווית שבין קרני השמש ובין פני בדור הארץ

• ‭.23‬ השינוי במיקום הזנית במהלר השנה א. כדור הארץ מול השמש כשחלקו הדרומי מופנה אליה - הזנית בחוג הגדי ב. כדור הארץ מול השמש כשחלקו הצפוני מופנה אליה - הזנית בחוג הסרסן במהלך השנה האזור שבו השמש בזנית משתנה בין חוג הגדי לבין חוג הסרטן.

• ‭.24‬ מיקומו של בדור הארץ במםלול ההקפה םביב השמש במצבי השיא של 4 עונות השנה א. חורף בחצי הכדור הצפוני, וקיץ בדרומי: כאשר חצי הכדור הדרומי פונה אל השמש - קרינת השמש חזקה יותר בחצי כדור זה, ושורר בו קיץ: הסמפרסורות גבוהות יותר, הימים ארוכים והלילות קצרים. באותה התקופה בחצי הכדור הצפוני קרינת השמש חלשה יותר, ושורר שם חורף: הטמפרטורות נמוכות, הימים קצרים והלילות ארוכים. ככל שמתרחקים מקו המשווה צפונה - החורף קר יותר והלילות ארוכים יותר. ב, ד. עונות המעבר, האביב והסתיו: כאשר חצי הכדור הצפוני וחצי הכדו

• ‭o^ ^/ .^>‬ נף 01י[י‭[ff - G, - 7‬ ץז^ר-ן ‭&*‬ז ‭feo, ^fy‬נ>י ‭(& T^piQ, 7) J>k &M0D :aflM 'Q/ .ft pa ??n/c T)(> 1 pQ,M^‬

• ‭.25‬ קוטב ‭ir t-r‬ ב‭21-‬ בדצמבר

• תנועת ההקפה של הירח סביב כדור הארץ

• ‭.27‬נוופו‭nvn >1‬ כג המעגל הפנימי של האיור מראה את חלקו של הירח המ1אר מן השמש. אילו עמדנו על פני השמש עצמה, היינו רואים ירח מלא במשך כל החודש. המעגל החיצוני מראה איך הירח נראה כשצופים בו מכדור הארץ במהלך החודש. האותיות שמחוץ למעגל הזה מציינות את היום בחודש העברי. השמש מאירה את מחצית הירח הנמצאת מולה: ב-א בחודש, הירח נמצא בינה לבין כדור הארץ, ולכן איננו רואים את הירח כלל. מצב זה נקרא "מולד הירח‭, *"‬ ובמסורת היהודית הוא מכ0ה "כסה" (כלומר מכוסה, מלשון "כיסוי‭.("‬ ב-ד בחודש הצופים בירח מכדור הא

• ‭.28‬ ליקוי תמה (ליקוי שמש)

• ‭.29‬ ליקוי לבנה (ליקוי •1־‭(n‬

• השמש, הירח ולוחות השנה

• ללא כותרת

• 0לןרע‭T)p'nS)lt. ,7‬

• ללא כותרת

• חלק שני: מסע בנופי העולם

• יחידה 1: הכוחות הפנימיים

• פרק א: אל מעמקי כדור הארץ

• י ץ ^ י " ז ‭*,‬כ־‭.*‬ ז‭, , ^ ""‬

• ללא כותרת

• מבנה כדור הארץ

• ‭.3‬ המבנה של כדור הארץ גלעין [א-ב] נחלק ל‭2-‬ שכבות: • גלעין פנימי מוצק [א] • גלעין חיצוני נוזלי [ב] מעטפת [ג-ד] נחלקת ל‭2-‬ שכבות: • מעספת תחתונה מוצקה [ג] • מעספת עליונה צמיגה (כמו זפת) [ד] קרום [ה-ו] נחלק ל‭2-‬ סוגים: • קרום יבשתי - מרכיב את היבשות. עוביו: ‭70-25‬ ק"מ [ה] • קרום אפייני - מצוי בקרקעית האוקיינוסים. עוביו: ‭15-5‬ ק"מ [ו] הקרום האוקיינ 1 מורכב מחומר שהוא כבד וצפוף יותר מהחומר המרכיב את הקרום היבשתי

• "לראות" לעומק

• ‭- ? ruTii Ysri .5‬ רישום Viu גלי ועידת אדמה

• ‭urno'D;!.4‬־‭*!‬

• פרק ב: לוחות נודדים

• נדידת היבשות

• ‭.6‬מאובנים ומשקעים קו־חונ"ם ביבשות שונות בעולם

• ג. לפני 135 מיליוני שנים

• ב. לפני 200 מיליוני שנים

• ‭.7‬ נדידת היבשות לפי וגנר א. לפני 225 מיליוני שנים

• ה. כיום

• ד. לפני 65 מיליוני שנים מיבשת-על אחת לפני 225 מיליוני שנים ועד 7 יבשות נפרדות כיום. שימו לב ל0וורוי הזמן הממושכים!

• תאוריית הלוחות הטקטוניים

• ‭.8‬ הלוחות המרכיבים את קרום בדור הארץ

• ‭.9‬ליתוםפרה ואסתנוםפרה

• ‭1T.1o‬־n• ערבול של המנמה במעטפת בדור הארץ שיט/ לב לכיוון הזרימה של החומר באסתנוספרה, שעלי/ נעים הלוחות המוצקים, הקשיחים, של הליתוספרה

• סוגי התנועות של הלוחות הטקטוניים

• י ‭?'‬ף £ ג ה ת נועות של הלוחות הטק נ וונ " ם

• ‭.12‬פתיחה והתרחקות בקרום בדור הארץ

• ‭1n .13‬־‭D3‬ המרב? אוק"נ> ‭co ncii‬ לבל אורבו של האוק"נום ‭1q""no n‬

• ‭.14‬תנועות תתקרבות ותתננשות בקרום כדור הארץ

• ‭ji'psiN njmn.is‬

• ‭.16‬ התנועות השונות בין הלוחות המרכיבים את קרום כדור הארץ

• יש אי שם: אזורים בתנועה

• ללא כותרת

• ‭***p vj, .,7‬־ ™ •* H י י ‭'**" '‬־ ‭f '‬

• ‭.y 9‬ י‭>^-^C o «'^io 00‬ ג^י־י ^

• ‭.20‬ מערכת התנועות בצפון תבקע הםורי-אפריקנ 1

• פרק ג: והארץ תגעש ותרעש

• ‭.21‬ תפוצת רעידות האדמה, הרי הנעש ושרשרות ההרים הגדולות בעולם

• 1. רעידות אדמה

• ‭.22‬ רעידת אדמה - מוקד ומוקד-על

• ‭.23‬ שלושת הסונים של גל" ו־עידות אדמה א. גלי דחיסה - דמ"מ קפיץ הנדחס קדימה ואחורה

• ג. גלי שטח - דמ"מ חבל המיטלטל לכל הכיוונים

• ב. גלי גזירה - דמ"מ חבל המיטלטל מעלה ומסה

• ‭< n ^ ,?o'o )^Q) Joo (or^oc, hr^)‬ ‭^^?^^^^^^^^wi‬

• 1יזמ ‭'*J>3 ^>K G >‬

• ‭^*j /V?'1P > j °>r ^ 40-* 'tJl**<l‬

• ‭. w ^ r 1 "'‬ • ‭r z ^^4‬ כלכל ס/

• ‭.28‬ רעידות אדמה - עוצמת הרעידה והנזקים הנגרמים

• ללא כותרת

• ‭.30‬ רע>דות אדמה ב>שראל, ‭2004-1900‬

• 2. פעילות געשית

• ‭D/TjS^O‬

• ‭.34‬ פעילותו של מר הגעש המגמה נמצאת מתחת להר הגעש בעומק לא רב - לעתים אף בעומק של כמה ק"מ בלבד - במעין כיסים [א‭.[‬ משם היא עולה דרך צינור הזנה* [ב] וצינורות משנ"ם [ג‭,[‬ ומתפרצת מלוע* הר הגעש [ד‭.[‬ מן ההר גולשים זרמי לבה [ה] ואפר געשי [ו]

• ‭itj ~w qfi± V) . ^ 33‬

• ‭.351‬ צרג^כלה ‭^ \aG G‬ ר ‭'Mp4> ->)/c/c //t/>p y ( / JD 0 fc‬

• ‭ys/J->^A^ ? >‬ לןר- ‭</£ C D‬כ ‭qp ^‬ ‭7>M»»O NIOTO^O^ I 0* ****‬

• ‭.36‬ צורות שונות של תרי נעש

• ‭51 ( .3*‬ ־ ין^לי 7 ק‭* £. J )'^ 3‬

• ‭> .39‬ כ »ל‭f&D u<«0A ^m^ /0‬

• ללא כותרת

• ‭.Mo‬ון,כ‭W^a ^'oQoA^ **> '"‬ ‭-?'T‬ יזי ה^ ‭)&'*> p'3‬

• ‭**‬־ ‭^7 $ Y ^ j ^y, )r‬ ''ג^ירי3יאע ה־כלר'א ‭; _ 1‬

• ‭ys^/ S az>T.M3 /k‬ וזע* ‭->7>‬ ‭D M‬ ו‭)11^‬י‭^ CKtlb (file 7‬

• KM היווצרות שרשרת ‭9j/0 urn‬ לנקודה תמה

• ^• ‭^^ ^, n7)/J ^.c - o^‬

• ‭/e)/j /e) ? VJD '-?'!& . ' M ^T‬ וכלי‭})?'‬־ לזר ‭X >£S / > 0J<^ D‬

• יש אי שם: "טבעת האש"

• ‭".46‬נובעת האש" םביב האוק"נום upuin

• קג^ ‭"-^^‬

• ‭^ ^^ « . &<« * D /c o^j »^ o>f o) MS‬

• ‭^ ys o ^9 »> y §^ ^/c »o^ '‬

• פרק ד: קרום מקומט ושבור

• התרוממות הרים

• ‭^/ c .So‬ ^יכ0 ל;ר ‭ri^cw , '‬ יל‭Q ?* «' > ^ (i 7^nf ^^‬

• קימוט ושבירה

• ‭z><yz>& )'' n fyv ,v&ji ^0o c/ ^p ^‬

• ‭uiivp^ n'mian J11m3n.52‬ או לשבירה גםלע

• קימוטים בסלע

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• ‭.53‬צורות הקימוט העיקריות

• שברים בסלע

• ‭.56‬קו השבר ומישור השבר

• ‭.57‬ צורות של שבר*ם א שבר נורמאלי

• ‭1^ .^5>‬ר ‭n ^ D ^ ; fe ~>oe‬

• ‭j O?&r^-? ^ J!/snAD ^cj^^.^ f co‬

• ‭.Go‬ ילר א/מוי ‭JJAryAD f i£0‬ &יז‭Cow/ly ^/j 111‬

• ‭(3> > 1) *‬יכ> ‭»1^‬ר ‭£ &‬ י( ‭*&>*‬־ ‭\^9ar o‬

• ‭}^ <?n/co /O^[A /0 7VStSA .0 9-‬־‭, ^^OM‬

• פרק ה: חבוי בסלע

• ‭** **^1!7*‬

• יסודות ומינראלים

• ‭, /£ / <a<k 7 ^^ .*to V° ^ _ >( , 00^ Go)** £'6* JK‬

• אוליבין - מצוי בסלעי בזלת

• ‭.65‬ םוגי מינראלים שונים א. דוגמאות למינראלים יוצרי סלעים קלציט - מרכיב את סלעי הגיר

• קוורץ ־ מצוי בסלעי הגרניט, מרכיב את אבן ההול ואת הצ1ר

• פיריט - מכיל גופרית

• מלכיט - מכיל נחושת

• ב. דוגמאות למינראלים בעלי חשיבות כלכלית המטיס - מכיל ברזל

• אמתיסט (אחלמה) - אבן חן עממית

• ט/פ‭- /-‬ אבן חן חצי יקרה

• ג. דוגמאות לאבני רון אמךלד (ברקת) - אבן חן יקרה

• סלעים

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• ‭*/^ *''w j/S.Gf‬• ‭^p> >J‬

• ‭no ^ 7y3 ' n )‬

• ‭y > o-^ I / SO ^ OAJ -ysi' D^A7)0 p'9 .¥&‬

• ‭^ >\Q> (i 4W M .¥S‬ &ר‭^~‬

• ‭.72‬ שבבות אופקיות וניל היווצרותן

• ‭.73‬ תהליר ההשקעה של אבן הניר

• ‭€3> ^ ^>J//jo3 ^ ^1. .^‬י> ‭> ~‬

• ללא כותרת

• * חי ‭. G )^ ^^^^ 3 ^ ' Pc 0 ;‬

• ‭9? ?**‬י י‭? ff >^‬ ־ ‭& ~>n , G5‬

• ‭. w ^ o ^V Irtei/^ov aar c .*£‬ ין‭^^^‬ג^ג^וא ‭^Q ,‬

• ‭.80‬ גלי צור in מתקופת האבן, 6000 לפנה"ם

• ‭.79‬ צור - מ»ו מקרוב

• ב.ותבלול

• ‭.81‬ מאובנים שונים : א.אלמוג

• ד.עלה

• ג.צדפות

• ‭* 1 ; . , .£3-‬ י ‭)]‬ יו ‭1^ > 0‬זמ(זא /

• ‭.83‬ בו־ביו7אורו‭- 0‬ ד>נו1אור צמחוני שגובהו 16 מ י , שחי לפני ‭150-3‬ מיליוני שנים

• ללא כותרת

• ‭.84‬ צפחת - מבט מקרוב

• •- ־‭^™‬•‭?^^?*‬• ‭/J ^K₪ ,_, * >H- .‬ ‭^ ^ ^ ^,^ (^ * K A& J^nk .SO,‬

• מחזור הסלעים בטבע

• ‭.87‬מו"ור ‭mr not‬ בנובע

• מתנות כדור הארץ

• ללא כותרת

• ‭es. frui^*®*^ fttt‬

• ‭^p 3'ffe> r nfr\* c, .9&‬ כ

• ללא כותרת

• יש אי שם: הבהלה לזהב

• ‭^S e*2>w -92‬ כל‭/<?^o /sjQ,* ^ip^, ^1 MA - 7»p\& j ( > )1$3‬

• ללא כותרת

• ‭^ Q/2)T \ MQ, 'M 6/' /olO ifekl .<?<‬ ‭^^ iTV^Oltos‬

• השעון המונה מיליונים

• ‭.95‬ העידנים הנאולוג"ם וגילם במיליוני שנים לפני cc

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• יחידה 2: הכוחות החיצוניים

• פרק א: נוף הולך ומשתנה

• מבוא

• ‭.1‬ מםעם של שבר* ‭r.cia‬ ‭:v‬ סלע הגרניס מתבלה, וחלקים שהתבלו מתקלפים ממנו, נופלים ונערמים לרגליו. שם הם יכולים להישאר זמן רב עד שגורם אחר, כמו מים למשל, סוחף חלק מהם להמשך המסע

• ב. שברי סלעים נסחפים ומגעים על ידי המים וממשיכים במסע, שיכול להימשך מאות ואף אלפי קילומטרים. תוך כדי כך הסלעים ממשיכים להתבלות: הם מתנגשים זה בזה ובסלעים אחרים העומדים בדרכם, הם נשחקים ומשנים את צורתם, והם נתונים לתהליכים כימיים הממיסים אותם. חלקם הופכים לגרגירים קטנים כמו חול ואף גרגירים קטנים מחול, וחלקם מתמוססים במי הנהר

• ג. רולק מחומרי ה0חף, הגדולים והכבדים שבהם, שוקעים בקרקעית הנהר ויוצרים שם מעין איים. חומרי הסחף הק0נים יותר ממשיכים במסעם עם מי הנהר

• ה. הרוח מסיעה את גרגירי החול מחוף הים אל תוך היבשה, ועוךמת אותם לחוליות. מיקומן של החוליות אינו קבוע - הרוח יכולה לשנות את מקומן ואת צורתן

• ד. חומרי הסחף הקנונים, והחומרים המומסים, מגיעים עם מי הנהר אל הים. הם עשויים לשקוע בקרקעית הים, להצטבר שם, ובמשך הזמן להפוך לסלעים חדשים. החלקיקים היותר גדולים שוקעים סמוך לחוף הים ויוצרים צורות נוף חדשות כמו הדלתא* שבתמונה. ואולם, גם כאן אין מנוח לחומרי הסחף: זרמי הים סוחפים את חלקם לאורך החופים, וגלי הים מעלים אותם אל היבשה במקום אחר ובונים שם רצועה של חול

• על תהליכי בליה

• ‭^^m-i-,. j‬ ‭___ ^^ ^ J^» a- 6‬

• ללא כותרת

• ‭6^0 '* .M‬ כל30ון‭^^ , V ,0>‬

• ללא כותרת

• ‭^& $&/ .&‬יי> ‭*»})& (i‬ »זר> ‭V^ooe \$cscc<‬

• ג. לאחר שהמים קופאים ומפשיחם פעמים רבות, הסדקים מתרחבים עד שחלק מהסלע ניתק ממקומו ונופל

• ב. כשהמים קופאים, נפחם גדל והם מתרחבים ולוחצים על דפנות הסדקים

• ר. ניפוץ ושבירה ‭V »M j!*on Vui‬• תהליב> קפיאה והפשרה באזורים ה‭11*‬ים והקרים א. מי הגשמים נכנסים לסדקים שבסלע וממלאים אותם

• ae ‭e ^ " ^'- ?o '^‬

• ‭^^ ^‬ ^ יצ. (ר ^י07ו ץזס/ ו3ץז'ץז

• ‭.10‬תהליבי המסה והשקעה קרסט"ם א. בדרכם באוויר מי הגשמים מתךכבים עם פחמן ת-חמצני (גז המצוי באוויר‭,(‬ וכשהם חודרים אל הקרקע הם מועשרים בפחמן הד‭-1‬חמצני המצוי בה,והופכים לחו-מצה חלשה ב. הח1מצה ממשיכה לחלחל בקרקע עד שהיא מגיעה לשכבה של סלעי גיר, ממיסה חלק מהם ויוצרת בהם מערות וחללים ג. הגיר המ1מס מושקע במערות ויוצר משקעי גיר - נסיפים * וזקיפים* - בעלי צורות מרהיבות (פריס ‭.(11‬ הנטיפים והזקיפים גדלים בכ‭2-‬ מ"מ בשנה

• ‭ixnir .11‬ ההיווצרות של נטיפים וזקיפים א. המים החומצ"ם שממיסים את הגיר מ0פ0פים מתקרת המערה באיטיות רבה, וחלקם מתאדים ב. הפחמן הדו-חמצנ 1 שהיה ב0יפת המים מתנדף, והסידן שהיה מומס במים מתגבש ונשאר כמשקע גיךי על גבי התקרה. 0יפות המים שלא התאדו נופלות על קרקעית המערה, שם הן מתאדות ומשקיעות את הגיר ג. וכך,טיפה ארור טיפה, מצסברים משקעי הגיר: על תקרת המערה הם יוצרים נ0יף ההולך ונבנה כלפי מטה,ועל קרקעית המערה הם יוצרים זקיף ההולך ונבנה כלפי מעלה

• נוע"ן ק001י* - המים הזורמים במחילות ובמערות הקרסטיות התת-קרקעיות, מוצאים להם לפעמים מ1צא ונובעים על פני השטח כמעיינות שופעי מים מערה ‭- - ,rawn‬ \זלל תת-קרקע‭,'‬ הנוצר על ידי המים הזורמים בסדקי הסלע וממיסים אותו. חלק מן המערות מקושרות ביניהן על ידי מחילות וזורמים בהן מים, ובחלקן אפשר אף לשוס בסירות. על קיומן של מערות קרסטיות רבות איננו יודעים כלל, מאחר שהן חבויות בבטן האדמה ‭- *a'9'f7r/ *a'a'oj‬ ‭nniwn nnun‬ של הנטיפים והזקיפים מעידות על הדרך שבה טיפספו המים אל חלל המערה (פריט ‭.(11‬ יש נטיפים ה

• על הקרקע

• ‭.13‬ תהליכי בליה והיווצרות קרקע א. הסלע נתון לתהליכי הבליה השונים (מכאנית, כימית וביולוגית) ב, הסדקים שהתרחבו והחללים שנוצרו עקב הבליה, מתמלאים בחומרי בליה. באופק העליון של הקרקע המתחילה להיווצר, צומחים צמחים ג. לאחר תקופה ארוכה מאוד, הקרקע מגיעה לבשלות ויש בה 3 אופקים ברורים

• ‭.14‬ נותר של קרקע בשלה אופק ‭pornn - A‬ העליון של הקרקע. עוביו בדרך כלל ‭40-0‬ ס"מ, ומצסברים בו חומרים אורגאניים* - שורשים ושרידי צמחים ובעלי-ח"ם ^ אופק ‭- B‬ האופק שמתחת לאופק ‭.A‬ עוביו בדרך כלל ‭60-20‬ ס"מ. מצטברים בו חומרים דקי גרגירים, מלחים וגיר, שנש0פו לעומק עם מי הגשמים אופק ‭- C‬ האופק התחתון. עוביו שונה ממקום למקום, והוא מושפע פרוות מהתהליכים המתרחשים מעליו

• ‭TlAcVno A ] I » jpy to ^)3» .^‬ ^י־^י^ ‭otyoe v)2>> J 1/S/ CD‬

• יש אי שם: נופים קרסטיים בעולם

• ‭^'Qvp^i /o'Q'Q) .//'&‬ כ^י־אע ‭3V. {pa‬

• ללא כותרת

• ‭1 p'oo* 1 ^ vO£W ^( O0 .4^‬

• פרק ב: הכוח המושך במדרון

• עיצוב הנוף על ידי כוח המשיכה

• ‭yv/£ ^1 p ^M -J9‬ כל0י יי

• ‭v^yf io f ry ^£ .JO‬

• ‭**‬• ‭a jnD \& tfo pi fi^j‬ ‭M©»f p‬־‭^' -,,n/coe ;y)‬

• ‭^/kiqJJio <f1o ys ^iS -^kf /y sjje> <?TNG n^/n .9-9-‬

• ‭/^ f loD /s‬חר ‭.9-3‬ כל‭/\‬ע* ‭-€. ayf ysjJo~>DD r'OD y ^^lS ysn >o'~>top‬־£

• פרק ג: המים - אמני העיצוב בטבע

• המים זורמים ויוצרים מערכות נהר

• ‭iiinn .24‬־ ‭D>nn‬ »ובע

• ‭, rra*. xr ~^*‬

• ללא כותרת

• ב. באזור גשום, שהצמח"ה בו מרובה - מי הגשם נעצרים על ידי הצמחים, ואץ בכוחם להדק את הקרקע. וכשהקרקע אינה מהודקת, המים חודרים לתוכה בקלות רבה יותר. גם באזור שהסלעים המצויים בו סדוקים (כמו באיור‭,(‬ חדירת המים גדולה והנגר העילי ק0ן או שאינו מתפתח כלל

• ‭.27‬ התנאים לחדירת מים ‭n era 1‬ או לזרימת m־ ‭y «^"‬ א. באזורי מדבר, שהצמח"ה בהם מועסה ביותר, אין מה שיעצור את סיפות הגשם והן יורדות ופוגעות ישירות בקרקע. פגיעתן בקרקע החשופה גורמת להידוק גרגירי הקרקע, ויוצרת מעין קרום המקשה על המים לחדור פנימה. במקומות כאלה מתפתח נגר עילי במהירות רבה

• ג. באזורים שבהם כמויות גדולות של משקעים יורדות ברציפות, הקרקע ספוגה במים עד כדי ךווןה. הקרקע הרו4ה* אינה יכולה לקלו0 כמות נוספת של מים והם הופכים לנגר עילי זמן קצר לאחר תחילת הגשם

• ד. באזורים העירוניים, שבהם האדם מכסה את הקרקע ומצפה אותה במבנים ובכבישים, המים אינם יכולים לחדור אל הקרקע והם זורמים כנגר עילי על גבי הכבישים מיד לאחר תחילת הגשם

• ו

• ללא כותרת

• ‭.30‬ נהר אמזונם שבדרום אמריקה, המנקז יותר ‭nnuui Ji'xnnn‬ של העשת

• ‭/0 ip'©lt^ X»H y^*J'!S . 2,4‬ (הר ‭a->//c‬ כל3ר־‭7\^‬

• ‭p ke> Gs) f c /p ^ /cO ^ ys ^iS 3SL‬ ‭I /d) oe, ysf a ,o<yw‬

• ‭J WOD ^/c <P3 MI RM-^ ff^ K,‬

• המים זורמים ומעצבים את הנוף

• ‭.34‬נדת סחיפה ונדת השקעת בנהר

• צורות נוף שהמים הזורמים מעצבים

• ‭^ 1 ^ rP/ ^ ^oZ I (£ r *®'^‬ ‭.3S~‬ (ילי־ גג'ייי־ ‭cz>‬

• ‭.36‬ איר נוצר נפתול עזוב? א. הנהר יוצר נפתול מפותל מאוד, עם "צוואר" צר

• ב. כשזרימת המים גוברת, הנהר חותך את הנפתול ומקצר את הדרך

• ג. המים כבר אינם זורמים בנפתול העזוב, ונותר אגם שיתייבש במשך הזמן

• ‭.3£‬ י‭('‬י; ‭^ D / rfe , i'o ->,y z > axr ^Q <-‬ י‭'^‬י־ ©ר'צ. p

• ללא כותרת

• ‭D>pny Vui must .39‬ לאורך הנהר

• עמק רווג - בחלקו התחתון של הנהר השטח כמעט מישורי, השיפוע של הנהר קטן, מהירות המים יורדת, וכמות הסחף המושקע בנהר גךלה. בקטע הזה העמק מתרחב ונוצרים מישורי הצפה

• עמק קניוני - בחלק העליון של הנהר המים זורמים במהירות, והנהר חותר לעומק ויוצר עמק שקירותיו זקופים וקרקעיתו צרה. לעתים נוצרים קניונים גם בחלק האמצעי או בחלק התחתון של הנהר

• ‭- V pny‬ בחלק העליון של הנהר, השיפוע של המדרון גדול והזרימה מהירה. כך נוצר ש0 עמק שצורתו מזכירה את האות V

• ‭*> p ? ? M °‬־ ‭ysd^oQ, {''/ «‬

• ‭^5"^^ >\ ₪ 4‬־'ג ‭00© ->^ D "** ~ "‬גלי‭6'‬ ^ויעז יי כל, יז'ו&כלא/ ‭»~ >IQ,>M /f‬ הה‭&3‬ה ‭D /&JI)/ ^/ jj ^/f i ff ij . / ' %‬

• ‭.42‬ שלבים בהתפתחות מפל המים א. כאשר המים זורמים במדרון הבנוי משכבת סלע קשה ועמידה, המצויה על גבי שכבה רכה ועמידה פחות, הם חותרים בתוך השכבה הרכה ויוצרים מצוק. המים הזורמים נופלים מראש המצוק לתחתיתו

• ב. המים הנופלים יוצרים מעךבולות בקרקעית המפל, וניתזים לכל הצדדים. כתוצאה מכך השכבה הרכה מתבלה במהירות גדולה יותר מהשכבה הקשה שמעליה, ונוצר שקע בקיר המצוק

• ג. במשך הזמן המים מעמיקים את השקע, השכבה העליונה מתמוססת והמצוק נסוג לאחור

• ‭DO->G>D 0) (<©co(? &t '(©^ .M3‬ &כל33 לזיז‭'3)‬

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• אדם ונהר

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• ‭00 j c‬ר $ (וזר ה‭///‬ר^ו 10ר3ו> ה0רי‭^\‬ ‭ni'iV'UD .46‬ וטונות tin האדם לאויו נהדות

• יש אי שם: הנהר הצהוב - מיגוון של נופים ומיליוני אנשים

• ‭.47‬מהלכו של נתר הוננ-הה - "הנהר הצהוב" - בםין

• ללא כותרת

• ‭^'M /3 J * , >*?<‬ כל(הו־ ה3יזומ

• ‭.50‬ נהר הוונג-הה דורם כ‭8-‬ מ י מעל לפני הסביבה

• ללא כותרת

• פרק ד: הקרחונים מגליפים צורות בנוף

• הקרחונים מה הם, והיכן הם נמצאים

• ‭3-‬־‭.^‬ יןי־־^ ‭ys/c </3D iimpf/si p^ M 0M&D‬

• ‭; 0 ^ f i^nfa p4 j i^p .0‬

• ‭.^‬ י(י\זון כ‭3'_‬ה־ ‭^jfc ?. <\(rif e ^<7‬

• ־‭.^‬ י ( יץז‭1)‬ 'ר‭^'‬ כ‭3'©0 »!0‬גלר‭~T2. C \ ^00 |6‬

• ‭.56‬ תפוצת הקרחונים בעולם

• ‭¥?‬־‭.£‬ י ן י ' ץז ‭Dp 'CPi/cCjfcx? klo)p7) (ojv~>q> /o<Mc ys/c T > OJ5M (Tro‬

• קרחוני עמק - "נהרות של קרח"

• ‭.58‬ מערבת קיתון

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• ‭.61‬ שלבים בקריסת ‭1pn 1 er"‬־‭1? |1n‬־‭1in iu"‬־11 בארננטינת

• ‭.62‬ יזר ?יח ‭^ y C ^/cC//cv *$‬

• ללא כותרת

• צורות נוף באזורי קרחונים

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• ‭.67‬מים וקרחונים מעצבים את העמקים א. לפני הקרחון - מי הנהר עיצבו את העמק בצורת V או בצורת קניון

• ב. בזמן תנועת הקרחון - כאשר הקרחון מילא את עמק הנהר וסחף את קרקעיתו וגדותיו, קיבל העמק את צורת האות U

• ג. לאחר הפשרת הקרחון - המים שזרמו בעמק שעיצב הקרחון, יצרו אפיק חדש בקרקעית העמק

• ‭.68‬תהליך היווצרות הפיורדים א. בתקופת הקרח, הקרחון מילא את העמק ועיצב אותו בצורת האות ‭.U‬ משקלו הרב של הקרחון העמיק את העמק. קרקעיתו הייתה מתחת לפני הים, והקרחון מנע את כניסת מי הים לעמק

• ב. לארור הפשרת הקרחון - מי הים חדרו לתוך העמק ויצרו מפרץ ארוך, צר ועמוק

• יש אי שם: נופים בקרח

• ‭.69‬ פיורדים בקו החוף של נורווניה

• ‭D ^ 1nl) fo &W S c-Mrf ^/c - . ** <?<<&«* J> (*«*<;‬

• ‭^7 U CJjlkte* ff<|fr(«c\‬־ ‭/o")-)*>7) /o'dfioD U‬

• ‭.71‬ האלפים הבו־נ"ם בשוויץ

• פרק ה: הרוח מפסלת את פני השטח

• איך הרוח מעצבת את הנוף

• ‭.73‬ דרבי ההסעה של ‭VJI n‬ ירי ‭1n‬־m

• ‭^ ( 8 8 8 8 1 " ^ ?‬ ^־ ‭^0 ? " ^‬ע ‭0*> * 0, ^ 0, ( ' ^ V .‬י* ‭" ^ (‬ כי ‭I ( ^‬

• ^ ה ‭0 ^ ^‬ י ‭,, . ^‬מ ‭, , ^ ?‬

• צורות נוף שהרוח מעצבת

• ללא כותרת

• ‭,1 ^3'Q, o'ipQ, ,**‬ר/ח ‭^ ^ ty oppj ^ /f n» ^/f ato‬

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• ‭.£0‬כ£ע‭*)G>r^lop 7\|->^<MM D&no/ 7‬ יזילריזן, ‭3'‬ר־( ‭)3‬ר־\ע ‭T)"nQo)‬ כל^כלר' ‭DViXiQj 1 &C/V.‬

• ‭>pi^ ys///ys o <(>J .84‬

• ‭.82‬ התקדמות של חול>ת נודדת

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• מתמודדים עם החולות

• ‭jnko >'fm .8&‬

• יש אי שם: נופים נוצרים ברוח

• ללא כותרת

• ‭.87‬רמת הלם בצפון םין

• ‭Wyl -'feioio£> afo<S> N' ,fTna .90‬

• ‭.89‬מדבר נמיב שבנמיביה

• פרק ו: הים בונה והורס חופים

• על גלים וזרמים המשפיעים על החוף

• ‭.91‬תנועתם של גלי התנודה וגלי ההסעה

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• איך הים מעצב את החוף

• ‭.94‬הסעת חומרי םחף על ידי 7רם החוף בדרך כלל הגלים מגיעים אל החוף בזווית ומעלים את חומרי הבלית באלכסון לנקודה [א‭.[‬ השסיפה החוזרת מחזירה אותם בקו ישר לנקודה [ב‭.[‬ הגל הבא מעלה ש/ב את חומרי הבלית באלכסון לנקודה [ג‭,[‬ והשטיפה החוזרת מעבירה אותם בקו ישר לנקודה [ד‭.[‬ כך מתקדמים חומרי הבלית בצורת זיגזג.

• סוגי חופים

• ‭tty - y 3 * Zrs «&‬ ^יכ‭£« ?- { r: } < *« < & '0‬

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• ‭.98‬תהליר נידוד ונםינת המצוק בוווף הים

• ללא כותרת

• ‭— — 3oV - 1 l ofr W^ - ^o "M> / , * p , »i* .Yoo‬

• ‭|"Vnn.101‬־ יצירתם של נועדות, קשתות ועמודים בים א. מכות הגלים מרחיבות סדקים בסלע ויוצרות מערות חוף. גם מי הים ורסס הגלים יכולים לתרום להרחבת המערות על ידי תהליכי המסה ב. לפעמים המערות הנוצרות משני צירי לשון היבשה מתחברות ויוצרות קשת ג. החלק העליון של הקשת מתבלה, נהרס ונופל, ואז נשאר בים עמוד בודד, שריד של הקשת. עם הזמן גם העמוד הזה מתמוסס, ורק הבסיס שלו נשאר כעדות ללשון הים שהייתה במקום

• ללא כותרת

• ללא כותרת

• ‭*? ^ ^- **1‬ י‭^ , k 6 *?*‬

• ‭.105‬ לגונה נוצרת בחוף הים

• ‭,j, DD 01)''pHo>Q, ^>qQ »ko /o»(fOj. . 4QQ>‬

• יש אי שם: ונציה - עיר בתוך לגונה

• ‭.107‬הלגונת של העיר ונציה

• ‭' *^ * 1 *^ ?*** JGg‬ ־» ‭^ & »> %‬

• ‭7>>3)1K) ip?^ ~0'0 . Wo^ 10‬ כל‭\|)‬ע ‭DQ)JD‬

• נספחים

صفحات:

1  2  3  5  7  8  9  10  11  12  13  14  15  16  17  18  19  20  21  23  24  25  26  27  28  
29  30  31  33  34  36  37  38  39  40  41  42  43  44  45  46  47  48  49  50  51  52  53  54  55  
56  57  58  59  60  61  62  63  64  65  66  67  68  69  70  71  72  73  74  75  76  77  78  79  80  
81  82  83  84  85  86  87  88  89  90  92  93  94  95  96  97  98  99  100  101  102  103  104  105  106  
107  108  109  110  111  112  113  114  115  116  117  118  119  120  121  122  123  124  125  126  127  128  129  130  131  
132  133  134  135  136  137  138  139  140  141  142  143  144  145  146  147  148  149  150  151  152  153  154  155  156  
157  158  159  160  161  162  163  164  165  166  167  168