اقرأوا في كوتار - ישראל במאה ה-21 : נושאים נבחרים בגאוגרפיה לחטיבה העליונה
82
“כלכלה חדשה״, “כלכלה גלובלית״ - אלה הם מושגים המושמעים יותר ויותר בכלי התקשורת בשנים האחרונות. מושגים אלה קשורים לתהליך המשפיע על הכלכלה, על הפוליטיקה, על התרבות ועל החברה בכל המדינות בעולם - תהליך הגלובליזציה בפרק זה נבחן את משמעותו של תהליך הגלובליזציה בתחום הכלכלה, נבדוק כיצד כלכלת ישראל משתלבת בתהליך עולמי זה, ונראה כיצד הגלובליזציה משפיעה על ענפי התעשייה, המסחר והשירותים היצרניים בישראל. הכלכלה הגלובלית מהי העולם נמצא כיום במצב שבו מדינות רבות משולבות זו בזו בכלכלתן, ונוצר שוק עולמי אחד שבו טכנולוגיה, מידע, הון, סחורות ועובדים זורמים ממקום למקום במהירות, ולעתים ללא תלות במרחק. הגורם המרכזי שהאיץ את התהליך הוא הפיתוחים הטכנולוגיים החדשים בתחום התקשורת והעברת המידע - כמו, למשל, התפתחות האינטרנט בשנות ה.90- כיצד התרחש התהליך מדינות רבות צמצמו את ההגבלות על יבוא של סחורות ממדינות אחרות, וכך נפתחו השווקים של אותן מדינות והתאפשר מעבר חופשי של סחורות ושירותים ממדינה למדינה. כתוצאה מכך, המוצרים המיוצרים בכל מדינה צריכים לעמוד בתחרות בין-לאומית: הם צריכים להתחרות, באיכותם ובמחירם, במוצרים דומים המגיעים ממקומות שונים בעולם. ויש לתהליך זה עוד תוצאה: תושבי מדינות שונות בעולם צורכים מוצרים דומים, בילויים דומים ושירותים דומים, כמו ג ינס, המבורגר, MTV וקוקה קולה. את הכלכלה הגלובלית מובילים ארגוני-על כלכליים, שהחשובים שבהם הם “ארגון הסחר העולמי״, “הבנק העולמי״ ו״קרן המטבע הבין-לאומית״. עיקר הפעילות של הכלכלה הגלובלית מתבצעת על ידי חברות רב-לאומיות כמו מקדונלדס גלובליזציה: תהליך כלל-עולמי שבו אנשים, הון, סחורות ורעיונות עוברים במהירות ממקום למקום, בלי שמרחק או גבולות יעכבו אותם. כך נוצר מעין שוק גלובאלי אחד שיש לו השפעה על הכלכלה, הפוליטיקה, התרבות והחברה ברוב מדינות העולם. מקור השמ הוא במילה “גלובוס״. “ארגון הסחר העולמי״ : )- wto World Trade Organization הארגון הכלכלי העולמי הגדול ביותר, שמטרתו לעודד סחר חופשי בין מדינות. הוא כולל 135 מדינות, ואחראי להסכמי הסחר החופשי שמרבית מדינות העולם חתומות עליהם. חברה רב-לאומית, תאגיד רב-לאומי: חברה הפועלת ביותר ממדינה אחת, במטרה לייעל את תהליך הייצור. החברה מקימה מפעלים, מתמזגת או יוצרת הסכמים של שיתוף פעולה עם חברות במדינות שונות. ההנהלה והמרכז של מרבית החברות הרב-לאומיות מצויים במדינות המפותחות, והן מקימות מפעלים רבים במדינות הפחות-מפותחות. פרק שני: כלכלת ישראל והכלכלה הגלובלית
מ״האיחוד האירופי״: ארגון שהוקם במטרה ליצור שוק כלכלי משותף ומדיניות כלכלית משותפת בין 27 ממדינות אירופה. “נפט״א״ American North Agreement Trade Free(: ארגון שהוקם כדי לעודד סחר חופשי בין מדינות אמריקה הצפונית - ארה״ב, קנדה ומכסיקו. “המלחמה הקרה״: כינוי ליחסי העוינות ששררו בין מדינות הגוש המזרחי למדינות המערב אחרי מלחמת העולם השנייה ועד לקריסתה של ברית המועצות. יחסים אלה התבטאו בגילויי איבה כגון אי שיתוף פעולה (צבאי, כלכלי, מדיני, תרבותי וכדומה), השמצות וגינויים הדדיים וכדומה, אך לא הגיעו לכדי עימות צבאי ושימוש בנשק. מיקרוסופט, מיצובישי ועוד. הבעלים של חברות אלה מחזיקים בידיהם עוצמה כלכלית רבה. עוצמה כלכלית גדולה יש גם לבריתות בין מדינות שחתמו על הסכמים לשיתוף פעולה כלכלי ופוליטי, לדוגמה: מדינות “האיחוד האירופי״ או מדינות “נפט״א״. מדינות רבות בעולם מעוניינות להצטרף להסכמים אלה או לשתף איתם פעולה, בשל היתרונות הכלכליים הצפויים מהם. הנהנות העיקריות מתהליכי הגלובליזציה הן המדינות המפותחות, שבהן צמחו החברות הרב-לאומיות וארגוני-העל הכלכליים. אך לדעת רבים הגלובליזציה היטיבה גם עם המדינות הפחות מפותחות - היא פתחה לפניהן שווקים רבים ליצוא תוצרתן, בעיקר תוצרת חקלאית, ויצרה מקומות תעסוקה רבים. תהליכי הגלובליזציה מתרחשים כבר עשרות שנים, אך הם קיבלו תאוצה מאז שהתפרק הגוש הקומוניסטי (“הגוש המזרחי״, שכלל את ברית המועצות ומדינות מזרח אירופה), והסתיימה תקופת “המלחמה הקרה״ בין שתי מעצמות-העל - ארה״ב ובריה״מ. סיומה של “המלחמה הקרה״הביא להפשרת היחסים בין מדינות הגוש המערבי למדינות הגוש המזרחי, ויצר תנאים מתאימים לשיתוף פעולה כלכלי ותרבותי, שחיזק את הגלובליזציה. התומכים בכלכלה הגלובלית מסבירים כי היא יכולה למתן ולעצור משבר כלכלי באחד מהאזורים בעולם באמצעות התערבות של ארגוני-העל. המתנגדים לגלובליזציה טוענים כי היא יוצרת תלות כלכלית בין המדינות, וכי משבר כלכלי באחד מאזורי העולם עלול להפוך מהר מאוד למשבר כלל-עולמי. כן הם טוענים שהגלובליזציה גורמת לקשיים מרובים, בעיקר לאוכלוסיות חלשות ולמדינות עניות. (ראו מסגרת, עם 84) שלטון התאגידים: משנים את מפת העולם ג קארלינר תאגידים רב-לאומיים וממשלות ג קארלינר התאגידים והמשבר הסביבתי העולמי ג קארלינר הביאו דוגמאות הממחישות את השפעת הג ו לב י לזציה על חיי היום-יום שלכם - מוצרים, פרסומות, סמלים וסימנים מוסכמים. הביאו דוגמאות לגלובליזציה מתוך נושאים שהתקשורת עוסקת בהם. ציינו 3-2 דוגמאות (עובדות ומספרים) המעידות על עוצמתן ועל יכולתן של החברות הרב-לאומיות- לשנות את פני העולם היעזרו בפריטים המופיעים בספרייה הווירטואלית האיור שלפניכם מדגים את תהליך הגלובליזציה הסבירו כיצד.