اقرأوا في كوتار - שלב א: עברית - הבנה, הבעה ולשון: כרך 1
50
   שיעור :5 כתיבת תשובה  לעתים קרובות אתם מתבקשים להשיב על שאלות המתייחסות לטקסט מידע.  בשיעור זה תתאמנו בהבנת השאלה ובתכנון התשובה על-פי השאלה.  מה השאלה?  קיבלתם שאלה או נושא לכתיבה? שימו לב לכל מרכיבי השאלה - לפני שתכתבו את  התשובה. קראו בעיון את השאלה )או את הנושא( שקיבלתם, והיעזרו בהנחיות הבאות:  .1 כמה עניינים או סעיפים יש בשאלה? סמנו כל עניין בנפרד.  .2 סמנו את כל מילות ההוראה )פעלים, כגון: נמקו, תארו, הסבירו(, ובררו את פירושן.  .3 סמנו את כל מילות השאלה )כגון: מי, כמה, היכן(.  .4 סמנו את מילות הקישור בשאלה )כגון: ו,... או, גם, כמו כן, רק(.  .5 האם יש בשאלה מספרים או מילים המציינות מספרים? אם כן - סמנו אותם.  תרגמו למילים שלכם את השאלה )על כל רכיביה ועל מילות ההוראה שבה( ותכננו  את התשובה.  מילות ההוראה בשאלה  לפניכם רשימה של מילות ההוראה הנפוצות בשאלות בית-ספריות ופירושן.  תוכלו להיעזר בהן בתכנון תשובה ובכתיבה.  הדגימו: הביאו דוגמות כדי לחזק את הרעיון/הטיעון, שהוא בסיס הכתיבה שלכם.  מנו, ציינו: הזכירו תופעה, תהליך, מאפיין וכדומה )ללא הסבר וללא נימוק(.  פרטו: הביאו בהרחבה את כל המידע שקשור לשאלה: עובדות, נתונים מספריים,  תהליך, דוגמות.  צטטו: הביאו את הדברים כלשונם, במילים של הכותב/ת. ציינו מאין הציטוט לקוח.  אתרו: מצאו בטקסט עניין מסוים, כגון: מילה, ביטוי, נתון, סיבות, גורמים, דוגמות.  הגדירו: קבעו את משמעות המילה או המושג. תנו את המשמעות במילה נרדפת,  בתרגום או בהסבר קצר.  הסבירו: פרשו במילים שלכם. ייתכן שתידרשו להסביר רעיון מתוך מאמר, להסביר  תופעה )סיבות, גורמים, תוצאות, השלכות( או את דעתכם האישית. נמקו: כתבו את הסיבות, את הגורמים או את המניעים לעניין הנדון בשאלה.
   תארו, הציגו: ספרו על אירוע, על תהליך, על דמות. פרטו את הידוע לכם על הנושא.  חוו את דעתכם: התייחסו לעניין הנדון וכתבו את עמדתכם. מדוע, לדעתכם, חשוב  ש...? / מה טוב או רע ב...? / עם מה אתם מסכימים או לא מסכימים בנושא...?  וכדומה. תמצתו את הנושא שהוא בסיס השאלה, ורק אחר כך הציגו את עמדתכם  ובססו אותה )מבנה הטיעון: טענה, דוגמות, מסקנה(.  מיינו: חלקו פריטים לקבוצות. החליטו על קריטריונים למיון ותנו כותרות מכלילות  לקבוצות.  דונו: בחנו את הנושא מנקודות מבט שונות, הציגו היבטים שונים. חשבו, לפי העניין,  על נקודות ״בעד ונגד״ - יתרונות, חסרונות, מניעים, גורמים, מסקנות, הכללות,  דוגמות.  הוכיחו, בססו: הביאו הוכחות/ראיות/עובדות ובססו את הטענה המופיעה בשאלה.  בנו את הרעיון המרכזי או את הטענה באמצעות דוגמות, הוכחות, נימוקים, הסברים,  נתונים מספריים, מראי מקום, ציטוטים.  סכמו, תמצתו: כתבו בקצרה את עיקרי הדברים. חלצו את ההיגדים הראשיים או את  ראשי הפרקים של הטקסט, והשמיטו את הפרטים שאינם חשובים להבנת הרעיונות  המרכזיים. ארגנו את הסיכום תוך שילוב של ראשי הפרקים או של ההיגדים הראשיים.  השוו: מצאו את הדומה ואת השונה בין שני דברים או יותר, ערכו השוואה. מצאו  קריטריונים, בנו טבלה משווה, כתבו טקסט שיסכם את הדמיון ואת ההבדל וכן את  משמעותם.  הסיקו: הסבירו את הנתונים, וציינו מה ניתן ללמוד מהם: איזו מסקנה או לקחים  ניתן להפיק מהם.  מבנה התשובה  לפי מילות ההוראה ניתן להבין גם איזה מבנה התשובה דורשת: האם השאלה מזמנת  ניתוח של סיבות ושל גורמים? הבעת דעות )מנומקות(? תשובה בדרך של השוואה?  ואולי בדרך של חסרונות ושל יתרונות? תיאור של תופעה מסוימת?  הקפידו על תשובה מלאה. בתשובה מלאה מתחילים בפתיח כלשהו שהוא הכללה,  לפני שכותבים את התשובה ה״אמתית״. למשל: אם נשאלים על הקשיים של צ'כוסלובקיה  בתום מלחמת העולם הראשונה, לא מתחילים מייד במניית הקשיים, אלא בהכללה,  כגון: בתום מלחמת העולם הראשונה התמודדה צ'כוסלובקיה עם קשיים רבים.  בכתיבת השוואה יש להחליט על קריטריונים להשוואה, וכדאי להתייחס גם לדומה וגם לשונה. מבנה ההשוואה כולל: פתיחה המציגה את נושא ההשוואה ואת מטרתה;