اقرأوا في كوتار - אביב חדש : האנציקלופדיה הישראלית לנוער - כרך 2 : אל גרקו - אתר
44
האמורים להגן על האדם הנושא אותם מפני השפעתם המזיקה של שדים ורוחות או להביא עליו ״ מזל טוב ״ והצלחה במעשיו . כמיסטיקה אמוניה גז חסר צבע , שהוא תרכבת של חנקן ומימן ( אטום אחד של חנקן כנגד כל שלושה אטומים של מימן ) . ריחו חריף ומחניק והוא מסיס מאוד במים . סמל כימי'NH . נלחץ רגיל מתעבה האמוניה בטמפרטורה של - 33.4 מעלות צלסיוס וקופא בטמפרטורה של 77 מעלות צלסיוס . כשאר הבסיסים האלקליים , הופך הגז אמוניה את הלקמוס לכחל ומתאחד עם כל החמצות למלחים . מיצרים אמוניה על ידי הרכבות של חנקן ומימן תחת לחץ רב . משתמשים בגז בזבול , בתעשית צבעים , ברפואה , ביצור אלקלים ובתמסה לצרכי קרור . חמצות ובסיסים מזוג אויר צבעים תרכבת ותערבת אמוץ הליך משפטי ההופך אדם שאינו ההורה הטבעי של ילד , להורה לכל דבר שלו . הרב המכריע של המאמצים הם ילדים . במדינות לא מעטות נתן לאמץ גם מבגרים . בישראל לא נתן לאמץ , בדרך כלל , אדם שגילו מעל 18 שנה . על פי החק בישראל אמוץ נעשה על ידי צו אמוץ שנותן בית - המשפט . החק מיעד , בראש ובראשונה , להגן על הילדים המאמצים , ולכן הוא קובע כי בית - המשפט יתן צו המתיר לאמץ ילד רק אם נוכח לדעת שהדבר הוא לטובתו של הילד המאמץ . כדי להבטיח זאת החק קובע מגבלות ותנאים שונים לגבי האמוץ , כמו למשל , שהמאמצים צריכים להיות בני דתו של המאמץ , ומבגרים ממנו לפחות בשמונה - עשרה שנה . החק גם אומר , שאם הילד המעמד לאמוץ מסגל להבין בדבר - יש לשאל לדעתו - ולא נתן לאמץ אותו בנגוד לרצונו . לפעמים המאמצים הם ילדים שהוריהם הטבעיים נפטרו , ולפעמים אלה ילדים ( ובהם תינוקות בני יומם ) שהוריהם אינם יכולים לגדלם . אבל במקרים רבים בית - המשפט מתיר לאמץ גם ילד שיש לו הורים טבעיים . לדגמה , במקרים שבהם ההורים אינם מסגלים , או אינם רוצים , למלא את חובותיהם כלפי הילדים . האמוץ יוצר בין הילד המאמץ לבין הוריו המאמצים את אותן הזכיות והחובות הקימות בין הורים טבעיים לבין ילדיהם . בד בבד האמוץ מנתק את הקשר שבין הילד המאמץ לבין הוריו הטבעיים . לפי החק , מאמץ רשאי לבקש מידע על זהות הוריו הטבעיים לאחר שמלאו לו שמונה - עשרה שנה . אמוץ ילדים מחו״ל ישראלים רבים מאמצים כיום ילדים שנולדו מחוץ לישראל . זמן רב היה האמוץ בחו״ל פרוץ , בגלל העדר תקנות מחיבות . מצב זה שמש פתח למסחר בילדים ולהסדרי אמוץ שגבלו בפשיעה , כמו לקיחת ילדים ללא הסכמת הוריהם ומסירתם לאמוץ בלי שהוריהם המאמצים ידעו דבר על החטיפה . בשנת 1996 נחקק חק אמוץ חדש בכנסת , שאמץ את עקרונות האמנה הבין - לאמית בדבר רשוי עמתות ללא כונת רוח לטפול באמוץ מארצות חוץ . עמתות כאלה הוקמו בשנים 998 1 - 999 1 ברשוי של משרד המשפטים , והן נתונות לפקוח של משרד העבודה והרוחה . אמוץ בעת העתיקה האמוץ היה תופעה שכיחה למדי בעולם העתיק , ומצויים חקים העוסקים בזכיות ובחובות של הילדים המאמצים - בעקר בשאלת הירשה - ושל הוריהם המאמצים . בחקי חמורבי , למשל , כתוב שלהורים הטבעיים יש זכות לדרש את ילדם המאמץ בחזרה , אם ההורים המאמצים לא למדו אותו מלאכה . האמוץ נעשה כעסקה לכל דבר ושטרות מכירה רבים נמצאו בבבל , באשור ובמקומות נוסכים . האמוץ בא לפתר את בעית העקרות , שבאותם ימים לא נמצא לה שום פתרון רפואי . הורים חסרי אמצעים , שהיו להם כמה ילדים , נהגו למכר את ילדיהם לאחרים תמורת הבטחה שבנם , ולפעמים גם אחיו הטבעיים הלא מאמצים , יזכו בירשה . התנ״ך אינו מזכיר במפרש חקי אמוץ , אך ישנם רמזים לכך שנהג זה היה קים גם בישראל . רחל אמנו אמצה את בניה של בלהה שפחתה , שרה חששה פן יירש ישמעאלי ״ בן האמה״, את אברהם ולא בנה , שנולד אחריו . נראה שגם מרדכי היהודי אמץ את אחיניתו אסתר , שגדלה בביתו לאוזר מות הוריה . בג״ץ זכיות הילד אמוראים פרוש השמ אמורא הוא ״ אומר ״ או ״ דורש״. במובן רחב יותר נתן השמ אמורא בארץ - ישראל ובבבל לחכמים שחיו בתקופה שנמשכה כ - 300 שנה , מחתימת המשנה ( בשנת 200 בערך ) עד לחתימת התלמוד הבבלי ( עד לשנת 500 בערך ) . התלמוד מכנה בשם אמורא את האיש שעמד ליד המרצה או המורה הראשי בישיבה ובהתכנסיות לשם למוד . וחזר בקול והסביר לקהל השומעים הגדול את דברי המורה , שנאמרו בקצרה ובקול נמוך . לאחר שהוכח , כי צעירים שמלאו תפקיד זה ובקשו להצטין כנואמים לא תרגמו לעתים בדיוק את דברי המורה , קבע רבי אבהו כלל , ע שום אדם שגילו פחות מחמשים שנה אינו רשאי לכהן בתפקיד זה . האמוראים , במובן הרחב והנפוץ של המלה , הם אלה שפרשו את ההלכות הקצרות שבמשנה , חקרו את טעמיהן החתול השחור מבשר , לדעת המאמינים באמונות תפלות , על משהו רע העתיד לקרות . לכן הם משתדלים מאוד שלא לעבור במקום שבו הוא נמצא .
ומקורותיהן והשוו אותן עם הבריתות , שהן פרושים של תנאים שלא נכללו בנסח המשנה בעריכתו של יהודה הנשיא . הם לא היו רשאים לשנות החלטות ועקרונות שהתקבלו פה אחד במשנה או בבריתות . האמוראים שהסמכו על ידי הנשיא בארץ - ישראל כנו ״ רבי״, ואלו האמוראים בבבל באותה תקופה כנו ״ רב ״ או ״ מר״. בדרך כלל מחלקים את תקופת האמוראים של בבל לששה או לשמונה דורות או תקופות . תקופת האמוראים בארץ - ישראל היתה קצרה הרבה יותר . בבל גלות בבל משנה תלמוד תקופת המשנה והתלמוד אמורי שבט שמי נודד למחצה , שהיה אחד משבעת העמים שישבו בכנען . האמורים נזכרים פעמים רבות בתנ״ך ובתעודות בבליות ומצריות . הם ישבו בארץ - ישראל ובסוריה ואחר כך במסופוטמיה ( ארם נהרים ) . השושלת שמלכה בבבל , שחמורבי היה אחד ממלכיה , היתה אמורית . מן המאה ה - 16 לפני הספירה ואילך נאלצו האמורים לסגת בפני גלי השבטים שפלשו לארץ . בשנת 1500 לפני הספירה בערך הם קבלו את חסותם של החתים . בבל חמורבי חתים כנען מסופוטמיה אמות הקריאה כנוי לארבע האותיות א , ה , ו , י , באלף - בית העברי , כשהן ממלאות תפקיד של ציני תנועות . בעברית העתיקה לא היו סימנים דגמת הנקוד , המסיע ומנחה את הקורא כיצד לבטא את המלה הכתובה . כך למשל , מלה שאותיותיה הן דבר , יכולה היתה להקרא כ ״ דבר ״ במשמעות חפץ , או כ ״ דבר ״ במשמעות אמר , או כ ״ דבר ״ שהיא מין מחלה , או כ ״ דבר ״ - מין דבורה ועוד . היה צרן לנחש על פי ההקשר במשפט לאיזו משמעות התכון הכותב . עם הזמן החלו להשתמש באותיות א , ה , ו , י כציני תנועות העוזרות בקריאת המלים . האות א מסמנת בדרך כלל את התנועה ,/4 כמו במלה ״ כאן״, אך יכולה לסמן גם תנועות אחרות , כמו ק במלה ״ לצאת״. האות ה מסמנת בדרך כלל את התנועות a ו - , E בעקר בסופי מלים , כמו במלים ״ שונה ״ ו ״ בנה״. האות ו מסמנת את התנועות O ו - U , ןמו במלים ״ כלום ״ ו ״ שלום״. האות י מסמנת את התנועה ו , ולפעמים E , כמו במלים ״ שיר ״ ו ״ בית - ספר״. כיום משתמשים באמות הקריאה י ו - ו , כאשר כותבים ללא נקוד . דרך כתיבה זו נקראת ךתיב מלא . כאשר מנקדים את הכתוב , אין צרך להעזר באמות הקריאה . נתב עברי נקוד אמזונות במיתולוגיה היונית - שבט של נשים לוחמות אמיצות - לב , אשר שלטו בארצן מבלי לשתף גברים . האמזונות בנו ערים אהדות , שהחשובה שבהן היתה אפסוס . האמזונות נהגו לשעבד את הגברים ששבו במלחמה או להרג אותם . אחת המלכות שלהן , פנטסילאה , נהרגה בידי הגבור היוני אכילס לאחר שיצאה למלחמה ביונים בראש הנשים הלוחמות שלה . מלכה אחרת , היפוליטה , נהגה לחגר חגורת פלאים מעשה ידיו של ארס ( הוא מרס ) אל המלחמה , כסמל לכחה . על הגבור היוני הרקולס הטל להביא את החגורה הזאת , והוא יצא אל ארץ האמזונות . היפוליטה קבלה אותו בחביבות והבטיחה לתת לו את החגורה . אך האלה הרה ( יונו ) , שרדפה בחמתה כל הימים את הרקולס , לבשה דמות של אמזונה ושכנעה את האמזונות , כי הרקולס מבקש לשבות את מלכתן . האמזונות התנפלו על הרקולס כשבלה בחברתה של היפוליטה באניתו . הרקולס חשב כי המלכה היא שצותה עליהן להתקיפו , ולכן הרגה ולקח עמו את החגורה . לאחר שהרקולס הרג את היפוליטה ואנטיופה אחותה , פלשו האמזונות הזועמות לאתונה . אולם הן נחלו בה תבוסה נצחת וצבאן השמד כליל . האמנים היונים הרבו לציר ולפסל אמזונות , בדרך כלל כשהן רוכבות על גבי סוסים , מצידות בחנית ובקשת או בגרזן קרב , ומגנים בידיהן . אנילס אלי יונ ורומא הרה הרקולס מיתולוגיה קרב בין יוונים לאמזונות - קטע מיצירתו של הפסל היווני סקופס .
אמזונס הגדול בנהרותיה של אמריקה הדרומית , הנהר השני בעולם בארכו ( אחרי הנילוס ) והראשון בעולם בכמות המים הזורמים בו . ארכו 6,518 קילומטרים , ושטח אגן הנקוז שלו ( השטח שמימיו נשפכים לנהר ) כ - 77 מיליון קילומטרים רבועים , שהם כ - 40 אחוזים משטח אמריקה הדרומית . רב אגן הנקוז של האמזונס נמצא בתחומי ברזיל . ספיקת מימיו ( כמות המים הזורמת בו ) גדולה פי כמה וכמה מזו של כל נהר אחר בעולם , לא רק משום ארכו , אלא גם משום שהוא ויובליו זורמים באזור טרופי שגשמיו מרבים מאוד . האמזונס נוצר במפגש הנהרות מרניון ואוקילי , שמקורם בהרי האנדים בפרו _ הוא זורם מזרחה בין יערות - העד הטרופיים שבצפונה של ברזיל ונשפך לאוקינוס האטלנטי . יותר ממאתים יובלים נשפכים אליו . מקצת היובלים האלה הם נהרות אדירים בזכות עצמם , שארכם אלפי קילומטרים וכמיות המים הזורמים בהם עצומות . זרימתו של האמזונס אטית מאוד , כי השפוע שלו קטן . נקדת כניסתו מפרו לברזיל גבוהה רק 100 מטרים מפני האוקינוס האטלנטי , ובמנאוס שבברזיל , הרחוקה עדין 1,500 קילומטר מן האוקינוס האטלנטי , מי הנהר גבוהים רק 40 מטרים מעל פני הים . לכן יש מקומות שבהם הוא מתרחב לכדי קילומטרים רבים , עד שהוא דומה לאגם , ובעקר בחלקו התחתי , שהיה בעבר מפרץ של האוקינוס . רחבו של הנהר שם יותר מ - 200 קילומטר ועמקו 60 מטר . אניות נכנסות אל שפך האמזונס דרך תעלה גדולה . אניות גדולות יכולות לשוט 1,500 קילומטרים במעלה הנהר עד מנאוס , ואניות קטנות יכולות לשוט בו עוד 1,500 קילומטרים . ברוא היערות ואפקט החממה רק תושבים מעטים בלבד חיים באגן האמזונס - כארבעה מיליון בלבד בשטח הגדול כמעט כשטחה של אוסטרליה . רבים מהם אינדיאנים , בהם בני שבטים שכמעט לא באו עד כה במגע עם התרבות המודרנית . הם מתפרנסים מלקוט פרות , מציד ומדיג . אחרים מעבדים את האדמה בשיטה של גזל : מבראים חלקת אדמה על ידי שרפת העצים , זורעים בה גדול כלשהו , וכעבר כמה שנים , כאשר הקרקע מדלדלת , הם נוטשים אותה ומבראים חלקה אחרת . שיטה זו של עבודת אדמה אין בה תועלת מרבה , כי קרקע אגן האמזונס אינה פוריה ביותר . ברוא הצמחיה וחשיפת האדמה לשמש גם גורמים נזק חמור ביותר לאקלים כדור הארץ . היערות הם אחד המחסומים החשובים בפני ״ אפקט החממה ״ - התחממות הדרגתית של האטמוספרה , בעקר עקב פליטת הגז פחמן דו - חמצני מארבות של בתי חרשת , ממפלטי מכוניות וכדומה . הגז הזה יוצר מעין מסך בפני פליטת החם מפני כדור הארץ לאויר , והתוצאה היא התחממות כלל עולמית , המסת הקרח בקטבים , עלית פני המים הנהרות הגדולים מתנקזים אל אגן הניקוז עצום הממדים של האמזונס . אינדיאנים חותרים בסירת קנו במימיו השופעים של נהר האמזונס - הגדול בנהרות אמריקה הדרומית . במעלה הנהר יכולות לשוט גם אוניות גדולות .